עבור רבים, הגשת תלונה במשטרה מלווה במתח נפשי ובתקווה שהאחראים ייתנו את הדין. לכן, מי שמקבל הודעה על סגירת תיק החקירה עלול לחוש חוסר אונים מול מערכת גדולה. חשוב לדעת: החלטת המשטרה או התביעה אינה בהכרח סוף פסוק.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") מעניק למתלונן זכות ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין. ערר מנוסח היטב יכול להביא לבחינה מחודשת של ההחלטה, ובמקרים מתאימים גם לפתיחת התיק מחדש.
עילות סגירת התיק: מה עומד מאחורי ההחלטה?
כאשר רשות האכיפה מחליטה לסגור תיק, היא מנמקת בדרך כלל את ההחלטה באחת משלוש עילות מרכזיות (בנהלים המשטרתיים מופיעות גם עילות נוספות). זיהוי העילה חשוב לצורך בחירת אסטרטגיית הערר:
1. היעדר אשמה עילה זו מתאימה למקרים שבהם הסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה נמוך; אין היא בהכרח קביעה שהחשוד לא ביצע את המעשה. לפי סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי, תיק שנסגר בשל חוסר אשמה יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי, כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים.
2. חוסר ראיות מספיקות קיים חומר ראייתי מסוים, אך לשקול דעתה של רשות האכיפה הוא אינו מספיק כדי לבסס כתב אישום. בערר על עילה זו אפשר להצביע על ראיות שלא ניתן להן משקל הולם או על פעולות חקירה שלא בוצעו.
3. נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (בעבר: "חוסר עניין לציבור"). זוהי החלטה שיקולית של רשות התביעה, ולא קביעה שיפוטית באשמה או בחפות; היא מתקבלת לאחר שקלול שיקולים ציבוריים ונסיבות המקרה, כגון חומרת העבירה ונסיבותיו האישיות של החשוד. החלטה שלא להעמיד לדין בשל עילה זו טעונה אישור של בעל תפקיד מוסמך, כמפורט בסעיף 62(א) לחוק.
מדרג הסמכויות: למי פונים ומתי?
סעיף 64 לחוק קובע מסלולי ערר חלופיים, לפי הגורם שקיבל את ההחלטה ועילת הסגירה. מדובר בערר אחד על כל החלטה, ולא בשרשרת של עררים רצופים. פנייה לגורם הלא נכון עלולה לעכב את הטיפול בבקשה:
| מי קיבל את ההחלטה | לפני מי מוגש הערר |
|---|---|
| גוף חוקר (משטרה) או תובע משטרתי | פרקליט מחוז, מנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה, או פרקליט בכיר שפרקליט המדינה הסמיך חוק סדר הדין הפלילי (64(א)(1)) |
| פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה – בעילת חוסר ראיות מספיקות או חוסר אשמה (שלא בהחלטה בערר) | פרקליט המדינה חוק סדר הדין הפלילי (64(א)(2)) |
| פרקליט המדינה או סגנו (שלא בהחלטה בערר); וכן פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה בעילת "נסיבות העניין" (שלא בהחלטה בערר) | היועץ המשפטי לממשלה חוק סדר הדין הפלילי (64(א)(3)) |
החוק מאפשר אצילת סמכויות בין הדרגים (סעיף 64(ב)). בפועל, הערר מוגש באמצעות הגוף שסגר את התיק, והוא מעביר את החומר לגורם המוסמך להחליט. על החלטה שכבר ניתנה בערר לא ניתן לערער שוב באותו מסלול.
סד הזמנים להגשת ערר
על פי סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי, הערר מוגש באמצעות המשטרה או התובע, לפי העניין, בתוך 60 ימים ממסירת ההודעה על סגירת התיק. הגורם המוסמך להחליט בערר רשאי להאריך את המועד. אם דרוש זמן נוסף, כדאי לבקש ארכה לפני תום התקופה ולנמק את הבקשה; עצם הפנייה לעיון בחומר החקירה אינה מבטיחה שניתנה ארכה [עליון, בג"צ 56566-12-24, מוסקוביץ-קלמן ואח' נ' פרקליטות המדינה, 22.6.2025].
באותו הליך נדחתה עתירה של מתלוננים מיוצגים שעררם הוגש כארבעה חודשים לאחר הודעת הסגירה ונדחה בשל האיחור; בית המשפט ציין את שיקול הדעת בהארכת המועד ואת הביקורת השיפוטית המצומצמת על הפעלתו [עליון, בג"צ 56566-12-24, מוסקוביץ-קלמן ואח' נ' פרקליטות המדינה, 22.6.2025].
איך להגיש ערר על סגירת תיק: הצעדים המעשיים
ערר מנומק ומבוסס עובדתית משרת את המטרה טוב יותר מטענות כלליות. כדאי לפעול באופן שיטתי:
- בקשת עיון בחומר החקירה: אפשר לפנות לגוף שסגר את התיק ולבקש לעיין בחומר לצורך שקילת ערר. הבקשה נבחנת לפי אמות המידה החלות על עיון בחומרי חקירה, והיקף העיון אינו מובטח מראש.
- בחינת פעולות החקירה: יש לבדוק אילו פעולות חקירה בוצעו, אילו ראיות נשקלו ואם נדרשת השלמה מסוימת. חשוב להסביר מה עשויה אותה השלמה לתרום להחלטה, ולא להסתפק ברשימת פעולות שלא בוצעו.
- ניתוח ראייתי: ניתן לבחון סתירות בגרסת החשוד ולהצביע על חיזוקים לגרסת המתלונן שלא באו לידי ביטוי בהחלטה.
להגיש לבד או להיוועץ עם עורך דין?
ניתן להגיש ערר גם ללא ייצוג; טופס הערר המקוון של משרד המשפטים פונה גם למגישים שאינם מיוצגים. עם זאת, ערר הוא מסמך משפטי המצריך מיקוד בטענות ובעילות. עורך דין יכול לסייע בבחינת החומר, במיקוד הטענות ובבחירת מסלול ההגשה המתאים.
ערר מול תביעות נזיקין: הבחנה חשובה
יש להבחין בין ערר על סגירת תיק, המופנה לרשויות האכיפה, לבין תביעת נזיקין. ברע"א 8153/23 נדונה תביעת רשלנות נגד רשויות התביעה בגין ההחלטה שלא להעמיד אדם לדין; בית המשפט לא הכיר בחובת זהירות מושגית של רשויות התביעה כלפי הנפגע ומשפחתו בעניין ההחלטה שלא להעמיד לדין [עליון, רע"א 8153/23, מדינת ישראל נ. גלית שי, 16.6.2024].
בעבירת מין או אלימות מסוג פשע, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, קובע סעיף 65א לחוק כי ההחלטה בערר תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר; בעל הסמכות רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו במועד מאוחר יותר.
סיכום ומיצוי זכויות
החלטת המשטרה או התביעה לסגור תיק אינה בהכרח סוף הדרך, אך זכות הערר אינה חלה בכל מצב. בבג"צ 474/21 נדונה סגירת תיק נגד חשוד כאשר חשוד אחר באותה פרשה הועמד לדין; בית המשפט קבע שבנסיבות אלה אין זכות ערר מכוח סעיף 64, תוך התייחסות לאפשרויות ביקורת מצומצמות אחרות [עליון, בג"צ 474/21, מוחמד מחאמיד נ' היועץ המשפטי לממשלה, 4.12.2022].
פנייה מוקדמת למשרדנו יכולה לסייע בבחינת חומרי החקירה, בזיהוי עילת הסגירה ובניסוח ערר מנומק המופנה לגורם המוסמך.
צרו עמנו קשר לבחינת אפשרויות הערר במקרה שלכם.
התיק נסגר? כדאי לבדוק אפשרות לערר – לוח הזמנים מוגבל.
ערר על סגירת תיק משטרתי דורש יסוד עובדתי ומשפטי מסודר ופנייה לגורם המוסמך, בתוך המועד הקבוע בחוק.
אפשר לפנות אלינו בוואטסאפ או במייל לבחינת אפשרויות הערר במקרה שלכם.
This article is for general information only and does not constitute legal advice. Laws and their application depend on the facts and jurisdiction and may change. Although we aim to keep this information accurate and current, we do not guarantee that it is complete or up to date. The article may contain omissions or errors. Reading this article does not create an attorney-client relationship with RNC Group. Before making a decision or taking action, seek advice from a qualified lawyer in the relevant jurisdiction.