ספק, בנק או משכיר מבקשים מבעל החברה לחתום גם באופן אישי. "זה רק פורמליות", נאמר לו. בפועל, ערבות אישית פירושה שהנושה יכול להגיע לנכסים הפרטיים של החותם, ולא רק לנכסי החברה. כדאי להבין מראש מה נוצר בחתימה, מתי הערב משתחרר ומה ההבדל בין ערב לבין חייב.
לפני החתימה צריך לזהות את החוב שהערבות מכסה, את גבולות האחריות ואת תנאי הפנייה לערב. חוק הערבות, התשכ"ז-1967, מבחין בין הכללים הכלליים החלים על ערבות לבין ההגנות המיוחדות של ערב יחיד וערב מוגן. ההבחנה חשובה במיוחד כשבעל חברה ערב לחובותיה.
מה זו ערבות, ואיך היא נוצרת
לפי סעיף 1(א) לחוק, ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי. סעיף 1(ב) קובע שהיא יכולה להתייחס לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתידי, קצוב או בלתי קצוב. לפי סעיף 2, אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף.
הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לנושה, או בהתחייבות של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה (סעיף 3). לכן גם מכתב ערבות שנשלח לנושה עשוי ליצור התחייבות מחייבת.
לפני החתימה, סמנו ארבעה דברים: איזה חוב נערב, עד איזה סכום, לאיזו תקופה ובאילו תנאים אפשר לדרוש מכם תשלום.
הערב אינו חב יותר מהחייב
סעיף 4(א) קובע שהערב אינו חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו. לפי סעיף 4(ב), הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שהחייב התחייב בהם, אלא אם משתמעת כוונה אחרת. אם הערבות מוגבלת בהיקפה, הערב חב רק בתחום ערבותו. לכן שווה לוודא שהסכום או התקרה מופיעים בכתב הערבות.
מתי הערב משתחרר או מופטר
החוק נותן לערב כמה הגנות מרכזיות:
- הקטנת החיוב: אם החיוב הנערב הוקטן בהסכם בין החייב לנושה או בוויתור של הנושה, הערב מופטר במידה שהופטר החייב (סעיף 5(א)).
- הגדלת החיוב: אם החייב והנושה הגדילו את החיוב בהסכם ביניהם, הדבר אינו משנה את חיובו של הערב, לפי סעיף 5(ב). יש להבחין בין הגדלת חיוב לבין חיובים שהערבות המקורית כבר מכסה לפי נוסחה.
- שינוי אחר בחיוב: לפי סעיף 5(ג), שינוי אחר בהסכם בין החייב לנושה משנה את חיוב הערב בהתאם לשינוי. לערב נתונה הברירה למלא את ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן, או לבטל את ערבותו אם השינוי הוא יסודי ופוגע בזכויותיו.
- התנהגות הנושה: אם הנושה גרם לאי-מילוי החיוב הנערב, הערב מופטר (סעיף 6(א)). אם הנושה גרם לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב ונגרם לערב נזק, הערב מופטר עד סכום הנזק (סעיף 6(ב)).
- טענות הגנה: כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו עומדת גם לערב, ואם התביעה נגד החייב התיישנה, מתיישנת גם התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן (סעיף 7).
האם הנושה חייב לפנות קודם לחברה?
כלל היסוד הוא שהערב והחייב אחראים יחד ולחוד. אולם לפי סעיף 8, נושה אינו רשאי לדרוש מהערב לקיים את הערבות בלי שדרש תחילה מהחייב לקיים את חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה: הערב ויתר על הדרישה, ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק, או שהחייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.
דרישה מוקדמת מהחברה אינה זהה להגשת תביעה נגדה או למיצוי הליכי גבייה. בכתב הערבות יש לבדוק אם נכלל ויתור על הדרישה שבסעיף 8. לצד זאת יש לבחון אם חלות ההגנות המיוחדות של ערב יחיד או ערב מוגן, שלגביהן קיימות הוראות נוספות.
ערב יחיד, ובעל חברה: הבדל חשוב
פרק ב' בחוק חל על ערבות שנתן ערב יחיד ל"נושה" כהגדרתו בפרק: מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, גם אם אינו עיסוקו העיקרי. לכן אין להחיל את ההגנות האלה על כל ערבות לספק או למשכיר רק משום שהערב הוא אדם פרטי. הפרק כולל, בין היתר, חובת גילוי לערב יחיד לפי סעיף 22 והגנות נוספות לערב מוגן לפי סעיף 27.
לפי סעיף 19, ערב יחיד אינו תאגיד, ואינו בן זוגו או שותפו של החייב. כאשר החייב הוא תאגיד, גם בעל עניין בו, כהגדרת "בעל עניין" בחוק ניירות ערך, אינו נחשב ערב יחיד.
המשמעות המעשית היא שצריך לבדוק את מעמד החותם בחברה ואת זהות הנושה, ולא להסתפק בכותרת "ערבות אישית". בעל עניין הערב לחובות החברה אינו נהנה מהגנות פרק ב' מכוח מעמד של ערב יחיד; את זכויותיו צריך לבחון לפי הכללים הכלליים, תנאי הערבות וההסכמים הנוגעים לחוב.
האם אפשר לבטל ערבות לחיובים עתידיים?
סעיף 15 מאפשר לערב לבטל ערבות לחיוב עתיד לבוא בהודעה בכתב לנושה, כל עוד החיוב הנערב טרם נוצר. לצד הביטול קיימת חובה לפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו עקב הביטול. אם הערבות ניתנה בהסכמת החייב ולא ניתנה לחייב הודעה זמן סביר מראש, על הערב לפצות גם אותו על הנזק שנגרם עקב אי-מתן ההודעה. כשמדובר בערבות מתמשכת, יש למפות אילו חיובים כבר נוצרו ואילו טרם נוצרו לפני שמנסחים את ההודעה.
מה כדאי לעשות לפני שחותמים
- לקרוא את כתב הערבות ולבדוק אם הוא מגביל את הסכום, את התקופה ואת סוג החיוב;
- לבדוק אם יש בו ויתור על דרישה מקדימה מהחברה או על הגנות אחרות;
- לדעת איזה חיוב של החברה נערב, ואם הוא עשוי להשתנות בעתיד;
- לשמור עותק חתום ולתעד כל שינוי בהסכם בין החברה לנושה;
- לפנות לעורך דין לפני החתימה, ולא אחרי הדרישה לתשלום.
מניסיוננו, בדיקה מסודרת של כתב הערבות ושל ההסכם שהערבות נועדה להבטיח עוזרת למקד את המשא ומתן בתקרה, בתקופה, בחיובים המכוסים ובוויתורים שנדרשים מהחותם.
גם הנושה צריך לבדוק
מי שדורש ערבות מבעל חברה צריך לוודא שהיא נוצרה כדין, שהחיוב הנערב בר-תוקף, ושלא נעשה שינוי בחיוב שעלול לפטור את הערב. על גביית חוב באופן כללי אפשר לקרוא במאמר גביית חוב עסקי, ועל עיקול חשבון בנק של חייב במאמר עיקול חשבון בנק של חייב.
מתי לפנות לעורך דין
אם מבקשים ממך לחתום על ערבות, או שקיבלת דרישה לתשלום מכוחה, אפשר לפנות למשרדנו עם כתב הערבות והחוזה הנערב, ונבדוק מה בסיס הדרישה ומה אפשרויות הפעולה.
ראו גם: מדריך מקיף להגשת תביעה נגד בנק לעסקים וחברות.
כדי לבדוק אם חוב או ערבות עדיין ניתנים לגבייה, ראו את כלי בדיקה ראשוני להתיישנות חוב או ערבות.
מתבקשים לחתום על ערבות אישית? בדקו מה החברה מבקשת שתיקחו על עצמכם.
היקף הערבות, התקרה, התקופה ותנאי ההפעלה קובעים את גבולות החשיפה האישית. בדיקה לפני החתימה מאפשרת לבקש שינויים בנוסח ולהבין אילו חיובים הוא מכסה.
אנו מלווים בעלי חברות בבדיקת ערבויות אישיות ובמשא ומתן על גבולותיהן מול בנקים ונושים. פנו אלינו בוואטסאפ או במייל.
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין ויישומו תלויים בנסיבות ובתחום השיפוט ועשויים להשתנות. אנו שואפים למידע מדויק ועדכני, אך איננו מתחייבים לשלמותו או לעדכניותו. המאמר עשוי לכלול השמטות או טעויות. קריאת המאמר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח עם RNC Group. לפני קבלת החלטה או נקיטת פעולה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך בתחום השיפוט הרלוונטי.