בחוזה עם צד זר צריך להפריד בין הדין שיחול על העסקה לבין המקום שבו יתברר סכסוך. הבחירות האלה משפיעות על פרשנות החוזה, ניהול ההליך והאפשרות לממש פסק דין או פסק בוררות. לפני שמסכימים על סעיף, בודקים היכן העסקה מתבצעת, היכן נמצאים הנכסים והראיות, ומה יידרש כדי לקבל סעד במדינות הנוגעות לעסקה.
דין חל ופורום הם שתי שאלות נפרדות
הדין החל מספק את הכללים המהותיים שלפיהם ייבחנו, בין היתר, פרשנות החוזה, הפרה, פיצוי וביטול. הפורום הוא הגוף שיכריע: בית משפט במדינה מסוימת או הרכב בוררים. אפשר לקבוע דין של מדינה אחת ופורום במדינה אחרת. שילוב כזה מצריך בדיקה של אופן בירור הדין הזר בפורום שנבחר, לרבות הצורך בחוות דעת מומחה, תרגום וייעוץ מקומי. בהליך בישראל, צד שמסתמך על דין זר עשוי להידרש להוכיח את תוכנו, בין היתר באמצעות חוות דעת מומחה; אין זו משימה שמוטלת מראש על בית המשפט במקום הצדדים.
בחירת הדין בחוזה מסחרי
תניית ברירת דין מבטאת את הסכמת הצדדים לגבי שיטת המשפט שתחול על יחסיהם. במשפט הישראלי הסכמת הצדדים היא נקודת מוצא חשובה בברירת הדין בחוזים; כשאין הסכמה נבחנות זיקות העסקה. לצד הבחירה החוזית צריך לבחון הוראות מחייבות, את תחולתן על העסקה ואת תקנת הציבור. סעיף ברירת דין אינו מחליף בדיקה של כללים שאי אפשר לעקוף באמצעות הסכמה בחוזה. כדאי להגדיר גם את היקף התניה: אילו התחייבויות, צדדים וטענות היא נועדה לכלול, ובפרט אם היא מתייחסת גם למחלוקות שאינן חוזיות.
בחירת הדין והפורום היא החלטה עסקית שצריך לקבל לפני החתימה. היא משפיעה על הכללים שיחולו, על מקום ההתדיינות ועל העלויות הכרוכות בניהול סכסוך.
פורום: בית משפט בישראל, בית משפט זר או בוררות
בחירת הפורום מחברת כמה שאלות: היכן נמצאים הצדדים, הנכסים והראיות; מהי שפת ההליך; אילו סעדים זמניים זמינים; ומה יידרש לאכיפת ההכרעה. נכסים במדינה אחרת עשויים לחייב הליך נוסף של הכרה או אכיפה שם. מיקום הנכסים הוא שיקול מעשי בתכנון, ואינו כשלעצמו תנאי משפטי כללי למתן פסק דין או להכרזה על פסק חוץ כאכיף.
- בית משפט בישראל: בוחנים את הזיקה לישראל, אפשרויות ההמצאה והסמכות, מקום הראיות והאפשרות לממש את הסעד בישראל או בחו"ל.
- בית משפט זר: בודקים את תוקף תניית השיפוט, שפת ההליך, עלויות הייצוג וההמצאה, ואת מסלול אכיפת הפסק במקום שבו יהיה צורך לבצעו.
- בוררות: מאפשרת להסדיר בהסכם ובכללים הנבחרים את ניהול ההליך. קובעים את מושב הבוררות, מוסד או כללים, שפה, מספר בוררים ואופן המינוי. אם סודיות חשובה לעסקה, מסדירים במפורש את המידע, המסמכים והפרסומים שעליהם תחול. לפני הבחירה בודקים גם את מסלול ההכרה והאכיפה במדינות הרלוונטיות.
סמכות לדון בתביעה נגד צד שנמצא מחוץ לישראל
כאשר נדרשת המצאה מחוץ לישראל, תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מונה זיקות המאפשרות זאת בכפוף לתקנות 167 ו-168. בין הזיקות: הסכמה על סמכות בין-לאומית של בית משפט בישראל; תובענה בקשר לחוזה שעליו חלים דיני ישראל; או תובענה בקשר לחוזה שכולו או מקצתו נעשה או הופר בישראל, או שנשללה האפשרות לקיימו בישראל. לפי תקנה 167, מגישים בקשה בכתב לקביעת דרך ביצוע ההמצאה, בצירוף תצהיר המפרט את העובדות המבססות את עילת התביעה, את עילת ההמצאה ואת המקום שבו הנמען נמצא או ייתכן שנמצא. בית המשפט קובע את דרך ההמצאה, ורשאי גם להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ למדינה.
לפי תקנה 168, בעל דין שהומצא לו כתב טענות מחוץ לתחום רשאי לכפור בסמכות בית המשפט או לטעון שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות. את הבקשה בכתב מגישים לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת כתב ההגנה; הוגשה בקשה כזו, המועד להגשת כתב ההגנה יימנה מיום ההחלטה בבקשה. ניסוח תניית שיפוט מחייב בדיקה אם היא ייחודית או מקבילה ואילו מחלוקות היא כוללת, לצד כללי הסמכות וההמצאה.
תקנה 29 מוסיפה כלל פרוצדורלי חשוב: מי שרוצה לטעון חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות צריך להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. מי שמאחר, בית המשפט רשאי לפסוק נגדו הוצאות.
אכיפת פסק חוץ בישראל
לפי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, בית משפט בישראל רשאי להכריז על פסק חוץ כאכיף אם מתקיימים ארבעה תנאים: הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו; הוא אינו ניתן עוד לערעור; החיוב שבו ניתן לאכיפה לפי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל ותוכן הפסק אינו סותר את תקנת הציבור; והוא בר ביצוע במדינה שבה ניתן. הדרישה השלישית עוסקת באפשרות לאכוף את החיוב בכלים המשפטיים בישראל, ולא בשאלה אם בית משפט ישראלי היה מגיע לאותה תוצאה בסכסוך.
סעיף 4 קובע את דרישת ההדדיות: פסק חוץ לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל. לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט רשאי לאכוף את הפסק גם בהיעדר הדדיות. לפי סעיף 5, בית המשפט לא ייזקק לבקשת אכיפה שהוגשה לאחר יותר מחמש שנים ממתן הפסק, אלא אם הוסכם בין ישראל למדינה שבה ניתן על תקופה אחרת, או אם נמצאו סיבות מיוחדות המצדיקות את האיחור. סעיף 6 כולל הגנות מפני אכיפה, למשל מרמה, היעדר אפשרות סבירה לטעון ולהביא ראיות, או חוסר סמכות של בית המשפט הזר לפי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל. אלה דוגמאות להגנות, ויש לבדוק את ההוראות המלאות ואת מסלול האכיפה של הפסק המסוים.
בוררות מסחרית בינלאומית
חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024, מבוסס על עקרונות החוק לדוגמה של UNCITRAL. סעיף 3 מחיל אותו על בוררות בין-לאומית בעניין מסחרי, במקום הוראות חוק הבוררות משנת 1968, ובכפוף לאמנות הרלוונטיות. נקודת המוצא הטריטוריאלית היא שמושב הבוררות בישראל; סעיפים מסוימים המנויים בחוק, ובהם ההוראות על הכרה ואכיפה, חלים גם כשמושב הבוררות מחוץ לישראל. הסיווג כבין-לאומי נבחן לפי התנאים שבסעיף 3(ג), ובהם מקומות עסקים בתחומי שיפוט שונים או זיקות בין-לאומיות נוספות המנויות בו. סעיף 48 מחיל את החוק על הליך בוררות שהחל ביום תחילת החוק או לאחריו.
בסעיף הבוררות מגדירים את המושב המשפטי, בנפרד ממקום קיומם של דיונים, ואת הכללים והדין המהותי. אם מבקשים הכרה או אכיפה בישראל, סעיפים 44 ו-45 לחוק קובעים את המסגרת ואת העילות לסירוב, למשל פגם בהסכם הבוררות, היעדר אפשרות לטעון, חריגה מהסכסוך שנמסר לבוררות או פגיעה בתקנת הציבור, בהתאם לתנאי הסעיפים. לפני בחירה בבוררות בודקים את דרישות האכיפה גם במדינה שבה נמצאים הנכסים.
מכר טובין: האם אמנת וינה חלה על החוזה
בחוזה למכר טובין בודקים אם חלה אמנת האו"ם בדבר חוזים למכר בין-לאומי של טובין (CISG). סעיף 1(1) מתייחס לצדדים שמקומות עסקיהם במדינות שונות: כאשר המדינות חברות באמנה, או כאשר כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי מובילים לדין של מדינה חברה. בודקים גם את יתר תנאי התחולה, את סוג העסקה ואת הצהרות המדינות; למשל, סעיף 2 מחריג סוגי מכר מסוימים, וסעיף 3(2) מוציא מתחולה חוזים שעיקר חיובי ספק הטובין בהם הוא עבודה או שירותים. האמנה נכנסה לתוקף לגבי ישראל ב-1 בפברואר 2003.
סעיף 6 מאפשר לצדדים להוציא את האמנה מתחולה, או לסטות מהוראותיה ולשנות את תוצאתן, בכפוף לסעיף 12. סעיף 12 שומר על דרישות מסוימות של כתב כאשר לאחד הצדדים מקום עסקים במדינה שהגישה הצהרה לפי סעיף 96, ואין להתנות עליו. לכן, כשמבקשים להחיל דין מקומי בלי ה-CISG, מנסחים החרגה מפורשת לאחר בדיקת התחולה, במקום להניח שבחירת דין של מדינה חברה מוציאה את האמנה.
רשימת בדיקה לפני חתימה
- הדין החל מוגדר בבירור, וגם מה הוא כולל.
- הפורום (בית משפט או בוררות) נבחר בשים לב למקום הנכסים ולאפשרות לאכוף שם.
- אם יש בוררות: מושב משפטי, מקום הדיונים, כללים או מוסד, שפה, מספר בוררים ושיטת מינוי.
- במכר טובין: החלטה מפורשת אם אמנת וינה חלה.
- שפת החוזה, והגרסה הקובעת אם יש כמה גרסאות.
- הודעות וכתובות להמצאה, כולל מינוי מורשה להמצאה בישראל כשמתאים.
כדאי לבחון את סעיפי הדין והפורום יחד עם תנאי התשלום, הבטוחות, הסודיות והסעדים. כך אפשר לזהות לפני החתימה פער בין הזכויות שהחוזה מגדיר לבין הדרך לממש אותן במדינות הנוגעות לעסקה.
איך אנחנו עובדים
אנו מלווים חברות ועסקים בניסוח ובניהול חוזים בין-לאומיים ובבדיקת סעיפי הדין החל ויישוב הסכסוכים. אפשר לשלוח לנו טיוטת חוזה ופרטים על הצדדים, מקום הביצוע והנכסים, ונבחן את הסעיפים ביחס לעסקה. להסדרת מסירת מידע במהלך המשא ומתן, ראו גם את המדריך על הסכם סודיות. פנו אלינו בוואטסאפ.
חוזה בינלאומי? את סעיפי הדין והפורום בודקים לפני החתימה.
הדין החל, מקום ההתדיינות ומסלול האכיפה צריכים להתאים לאותה עסקה. בדיקה של הצדדים, הנכסים והסעדים מסייעת לנסח מנגנון שאפשר לפעול לפיו כשהמחלוקת מתעוררת.
אנו מלווים חברות בניסוח ובניהול חוזים בינלאומיים מול צדדים זרים. פנו אלינו בוואטסאפ או במייל.
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין ויישומו תלויים בנסיבות ובתחום השיפוט ועשויים להשתנות. אנו שואפים למידע מדויק ועדכני, אך איננו מתחייבים לשלמותו או לעדכניותו. המאמר עשוי לכלול השמטות או טעויות. קריאת המאמר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח עם RNC Group. לפני קבלת החלטה או נקיטת פעולה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך בתחום השיפוט הרלוונטי.