מבוי סתום בחברה 50/50: מנגנון שמונע שיתוק

נניח ששני בעלי מניות מחזיקים כל אחד במחצית החברה ואינם מסכימים על התקציב הבא. שכר העובדים מתקרב, ספק מבקש חידוש חוזה ולקוח ממתין להתחייבות. השאלה המעשית היא איזו החלטה תקועה, מי מוסמך לקבל אותה ואיך ממשיכים לפעול עד לפתרון המחלוקת.

בחברה של 50/50 צריך לחבר בין מנגנון קבלת ההחלטות לבין מנגנון היציאה. הסכם שותפים בעסק הוא נקודת מוצא להסדרת היחסים, ולצדו יש לקרוא את תקנון החברה ואת ההחלטות שהתקבלו בה. כאן מדובר בחברה פרטית ובבעלי מניותיה; בדיקת שותפות שאינה חברה נשענת על מבנה משפטי אחר.

לפני שמחליטים מי קונה את מי, מבררים מה חייב להמשיך לעבוד בחברה ומי מוסמך להחליט על כך.

50/50 במניות אינו בהכרח שוויון בכל הצבעה

אחוז ההחזקה לבדו אינו מספיק לזיהוי מבוי סתום. בדקו את סוגי המניות וזכויות ההצבעה, הרכב הדירקטוריון, המניין החוקי, הרוב הדרוש לכל החלטה וזכויות החתימה. בעל מניה, דירקטור ומנהל ממלאים תפקידים שונים, גם כשהם אותו אדם. הרשאה לחתום בשם החברה אינה מחליפה את ההחלטה הדרושה לביצוע העסקה.

סעיף 107 לחוק החברות קובע כברירת מחדל שהחלטות הדירקטוריון מתקבלות ברוב רגיל, ובשוויון קולות יש ליושב ראש הדירקטוריון קול נוסף, אם לא נקבע אחרת בתקנון. לכן צריך לבדוק את נוסח התקנון ואת זהות יושב הראש לפני שמסיקים ששני דירקטורים אינם יכולים להכריע.

יש גם הבדל בין הסכמה של בעלי מניות לבין הצבעה של דירקטור. סעיף 106 מחייב דירקטור, בתפקידו זה, להפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון ואוסר עליו להיות צד להסכם הצבעה. מנגנון מוסכם צריך לכבד את ההבחנה הזאת ואת הסמכויות של כל אורגן בחברה.

מגדירים מה מפעיל את מנגנון המבוי הסתום

סעיף שלפיו "אם לא תהיה הסכמה ניפרד" משאיר את השאלות המעשיות פתוחות. כדאי לזהות מראש החלטות שהיעדר הכרעה בהן מצדיק הסלמה, למשל מימון חיוני או שינוי מהותי בפעילות, ולהבחין בינן לבין מחלוקת שוטפת שניתן לטפל בה במסגרת הניהול הקיימת.

• מהי ההחלטה שבמחלוקת, מי מוסמך לקבל אותה ואיזה רוב נדרש?
• אילו מסמכים ומידע צריכים להיות בפני הצדדים לפני הדיון?
• כיצד נמסרת הודעה על מבוי סתום וכמה ניסיונות דיון נדרשים?
• אילו מועדים חלים על ישיבה נוספת, גישור או שלב רכישה?
• אילו פעולות שוטפות ממשיכות ואילו החלטות מחייבות אישור נוסף?

הפרטים התפעוליים הם חלק מהפתרון: מי מזמן את הישיבה, איך מתעדים הצעה, מי מקבל את החומר הכספי ומי מאשר תשלום חיוני בתקופת הביניים. מנגנון שניתן להפעיל צריך לתת תשובות ברורות גם כשהיחסים מתוחים.

מסדירים את תקופת הביניים

התחילו ברשימת תשלומים, התחייבויות ומועדים קרובים. אפשר לנהל משא ומתן על תקציב ביניים, שמירת מידע, דיווח כספי ודרך לאישור הוצאות חיוניות. את ההסדר צריך לעגן באישורים הדרושים, בהתאם לתקנון, להסכמים ולדין, ולהגדיר מתי הוא מסתיים או נבחן מחדש.

לפני חסימת גישה למערכת, שינוי הרשאות, משיכת כסף או פנייה ללקוחות בשם החברה, בדקו את הסמכות ואת ההשפעה על החברה ועל זכויות הצד האחר. החזקה במחצית המניות אינה מקנה זכות אישית למשוך מחצית מכספי החברה. שמרו תיעוד של הצורך העסקי, ההחלטות וההתנגדויות, במקום ליצור עובדות חדשות שיקשו על פתרון הסכסוך.

סעיף 192 מחייב בעל מניה לפעול כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, להימנע מניצול לרעה של כוחו ומקיפוח בעלי מניות אחרים. חובת ההגינות שבסעיף 193 חלה כלפי החברה על בעלי התפקיד והכוח המנויים בו, ובהם בעל שליטה, בעל מניה היודע שהצבעתו תכריע באסיפה כללית או באסיפת סוג, ובעל מניה שיש לו לפי התקנון כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה או כוח אחר כלפי החברה. את החובות בוחנים לפי הכוח הממשי והתפקיד, ולא רק לפי הכותרת "שותף שווה".

בוחרים כלי שמתאים למחלוקת

מחלוקת מקצועית מוגדרת, כגון חישוב לפי נוסחה מוסכמת, יכולה להתאים להכרעת מומחה אם נקבעה לכך מסגרת מחייבת. יש להגדיר את השאלה, החומר שיועבר, דרך מינוי המומחה וסמכותו. גישור יכול להתאים לבירור האינטרסים ולגיבוש הסכמה רחבה יותר על ניהול, מימון או פרידה. בכל מסלול הגדירו מועדים ואת השלב הבא אם המחלוקת נשארת פתוחה.

כאשר מוסכם שאחד הצדדים ירכוש את מניות האחר, צריך לבחור מנגנון מחיר והשלמה. אפשר להסכים על הערכת שווי, הצעות רכישה או מנגנון רכישה הדדית. הכינוי BMBY לבדו אינו קובע מי רשאי להציע, מהו הנכס הנמכר ומה קורה אם הצעה אינה נענית במועד; הנוסח החוזי צריך להסדיר זאת.

מנגנון רכישה דורש יותר ממחיר

במנגנון אפשרי של הצעת מחיר דו-כיוונית, צד אחד מציע מחיר לפי הכללים שנקבעו והצד האחר בוחר אם למכור את מניותיו או לרכוש את מניות המציע באותו בסיס מחיר. צריך להבהיר אם המחיר מתייחס למניות, לשווי החברה כולה או לרכיב אחר, ואיך מטופלים מזומנים, חובות והלוואות בעלים. זהו תיאור של אפשרות להסכמה, לא מנגנון שקם מעצם ההחזקה השווה.

פערי מימון ומידע משפיעים על יכולתו של כל צד לבחור. לפני אימוץ מנגנון בדקו כמה זמן ניתן לגיוס הכסף, איזה מידע פיננסי נמסר לשני הצדדים, האם נדרש פיקדון או אישור מימון ומה קורה במקרה של הפרה. הסדירו גם בטוחות, מועד העברת המניות, התאמות למחיר והעברת הניהול בפועל.

הלוואות בעלים, שכר, זכויות בקניין רוחני וערבויות אישיות דורשים טיפול נפרד במסמכי ההשלמה. כשנדרש שחרור מערבות לבנק או לספק, יש לקבל את ההסכמה הדרושה מהנושה ולתאם את השחרור עם השלמת הרכישה. לצד המחיר, הגדירו מי מוסר מערכות, מסמכים וסיסמאות, ומהן ההתחייבויות הנמשכות לאחר הפרידה.

כשנדרש סעד מבית המשפט

צריך להבחין בין חילוקי דעות, פגיעה בזכויות בעל מניה ומצב שמצריך הפרדה. סעיף 191 לחוק החברות עוסק בניהול ענייני החברה בדרך שיש בה קיפוח של בעלי מניות, כולם או חלקם, או בחשש מהותי לכך. לבקשת בעל מניה, בית המשפט רשאי לתת הוראות להסרת הקיפוח או למניעתו, לרבות הוראות לניהול העתידי או לרכישת מניות בידי בעלי המניות או החברה, כאשר רכישה בידי החברה כפופה לסעיף 301.

בע"א 3432/17, טופז נ' יוכט, נדונו מבחן הקיפוח והציפיות הלגיטימיות של בעלי מניות בהתאם לאופי החברה. חברה שהיא "מעין שותפות" עשויה להצמיח ציפייה לניהול משותף, אך יש לבסס את אופייה ואת ההבנות שבין הצדדים. חלוקה של 50/50 היא נתון חשוב לבדיקה, לצד מסמכי החברה, דרך הניהול וההתנהלות בפועל. ראו את הפרסום הרשמי של בית המשפט העליון, ובפרט את הדיון בסעיפים 191 ו-192.

בקשה להוראות ניהול, רכישת מניות או פירוק מחייבת בחינה של העילה והסעד המבוקש; מסלול קיפוח ומסלול פירוק אינם זהים. כשהסיכון הוא מיידי, יש לבחון גם בקשה לסעד זמני ולרכז ראיות לפעולה שמבקשים למנוע או להסדיר ולהשלכותיה על הפעילות. הבחירה המשפטית צריכה להתחבר לפתרון העסקי הדרוש: המשך עבודה משותפת, הסדרה זמנית או פרידה.

מה להכין לפני שמפעילים מנגנון

• תקנון, הסכם בעלי מניות, מרשם בעלי מניות והחלטות עדכניות בדבר דירקטורים וזכויות חתימה.
• רשימת החלטות תקועות, הסמכות לכל החלטה והמועד שבו נדרשת הכרעה.
• הודעות, פרוטוקולים והצעות שמציגים את המחלוקת ואת ניסיונות הפתרון.
• יתרות, התחייבויות קרובות, הלוואות בעלים, ערבויות ומסמכי מימון.
• תוכנית לתקופת הביניים ורשימת התנאים שיידרשו אם תוסכם רכישת מניות.

ליווי משפטי למבוי סתום בחברה

אנו בוחנים את מסמכי החברה ואת ההחלטות התקועות, בונים מנגנון יציאה או פתרון מוסכם ומלווים הליך משפטי כשצריך. העבודה מחברת בין הסמכויות המשפטיות, ההתחייבויות הכספיות והמשך הפעילות בתקופת המחלוקת.

לפנייה ראשונה אפשר לתאר את מבנה ההחזקות, ההחלטה התקועה והמועד הדחוף. את המסמכים והמידע הרגיש מרכזים להעברה מסודרת בהתאם להרשאות. פנו אלינו לבדיקת מנגנון מבוי סתום בחברה.

ראו גם: הסכמי שותפות ומייסדים: ליווי משפטי לעסקים.

המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין ויישומו תלויים בנסיבות ובתחום השיפוט ועשויים להשתנות. אנו שואפים למידע מדויק ועדכני, אך איננו מתחייבים לשלמותו או לעדכניותו. המאמר עשוי לכלול השמטות או טעויות. קריאת המאמר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח עם RNC Group. לפני קבלת החלטה או נקיטת פעולה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך בתחום השיפוט הרלוונטי.