המדריך המלא להתמודדות עם תביעות לשון הרע בעולם העסקי

ביקורת שלילית על שירות, הודעה בקבוצת לקוחות או טענה של מתחרה עלולים לפגוע בעסק. השאלה הראשונה אינה כמה כסף אפשר לדרוש, אלא מה בדיוק פורסם, למי הוא מתייחס, מי נחשף אליו ואיזו תגובה תגן על העסק בלי להרחיב את הפגיעה. לפעמים נדרשת דרישה להסרה או תביעה. לפעמים בירור ענייני ותיקון שירות יועילו יותר ממכתב מאיים.

תביעת לשון הרע בעולם העסקי צריכה לחבר בין הדין לבין המטרה: עצירת פרסום מסוים, תיקון מידע, שמירת קשרי לקוחות או פיצוי על נזק. תכנון נכון מתחיל בתיעוד ובבדיקת ההגנות, ולא בהנחה שכל פרסום מכעיס הוא עילה מנצחת.

מה בודקים לפני שמחליטים לתבוע?

חוק איסור לשון הרע מגן גם על יחיד וגם על תאגיד. בין היתר, הוא עוסק בפרסום שעלול להשפיל, לבזות או לפגוע בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם. לא נדרש שהשם יופיע במפורש: הזיהוי יכול להשתמע מן הדברים ומהנסיבות. מנגד, פגיעה במותג אינה מוכיחה לבדה שכל בעל מניות או מנהל זכאי לתביעה אישית.

קוראים את הפרסום בשלמותו: הכותרת, התמונה, התגובות שאליהן הוא משיב וההקשר שבו נכתב. אמירה שנחזית כעובדה על התנהלות העסק שונה מתיאור חוויה או הבעת דעה, אך הכותרת "לדעתי" אינה מעניקה חסינות. גם את ההבחנה בין ביקורת לבין לשון הרע בוחנים לפי התוכן וההקשר, ולא באמצעות מילה אחת שמכריעה הכול.

יש לבדוק גם את יסוד הפרסום. החוק מבחין בין דרכי פרסום, וביחס לכתב הוא מתייחס גם למצב שבו הכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע. לכן אין לבנות הגנה על הטענה שאיש לא הוכח כמי שפתח את ההודעה, או לדרוש תמיד אישור קריאה כתנאי לתביעה. נתוני צפייה ותגובות עדיין חשובים להוכחת ההפצה ולהערכת הנזק.

בונים תיק ראיות לפני שפונים למפרסם

שמרו את הנוסח המדויק לפני שהפרסום משתנה: כתובת מלאה, צילום מסך, תאריך ושעה, שם החשבון וההקשר. אם מדובר בקבוצה סגורה, תעדו את מאפייני הקבוצה ואת קהל הנמענים ככל שניתן לעשות זאת כדין. שמרו גם את ההודעות שקדמו לפרסום ואת תגובת העסק, ולא רק משפט שנוח להציג בנפרד.

אספו את המסמכים הנוגעים לטענה עצמה: הזמנה, חשבונית, התכתבות שירות, הסכם או דוח בדיקה. אם ביקורת טוענת שהמוצר לא סופק, תיק משפטי אינו יכול להתבסס רק על כך שהניסוח בוטה. צריך לבדוק מה הוזמן, מה נמסר ומה נאמר ללקוח. חומר שאינו נוח לעסק צריך להגיע לעורך הדין, לא להיעלם מתיק התיעוד.

במקביל, תעדו נזק שניתן לקשור לפרסום: הודעת ביטול של לקוח המזכירה אותו, עצירת משא ומתן, פניות של ספקים או שינוי במכירות עם נתוני השוואה. סמיכות זמנים היא נקודת בדיקה, לא הוכחה אוטומטית שכל ירידה בהכנסות נגרמה מהפוסט.

בודקים את ההגנות של הצד השני מראש

לפי סעיף 14 לחוק, הגנת אמת הפרסום דורשת גם אמת וגם עניין ציבורי. לא די בכך שהמפרסם האמין לדבריו, ומנגד החוק מתייחס גם לפרט לוואי שלא הוכחה אמיתותו ושאין בו פגיעה של ממש. הבדיקה מתמקדת במשמעות הפרסום ובמה שניתן להוכיח, ולא בהבטחה שכל אי-דיוק יכריע את התיק.

הגנות תום הלב אינן כלל שלפיו כל מי שהתכוון לטוב מוגן. נדרשת התאמה לאחת הנסיבות שבסעיף 15, לצד בחינת תום הלב והחזקות שבסעיף 16. חובה לדווח, הגנה על עניין אישי כשר, הבעת דעה ותלונה לגורם מוסמך הן מסגרות שונות. בודקים למי נמסרו הדברים, איזה בירור נעשה לפני הפרסום והאם היקפו חרג מן הסביר.

למשל, מסירת תלונה לרשות המוסמכת אינה זהה להפצת תוכנה לכל הלקוחות. סעיף 15(8) מבהיר שההגנה המתייחסת לתלונה אינה מקנה כשלעצמה הגנה לפרסום אחר של התלונה, עצם הגשתה או תוכנה. יש גם פרסומים מותרים לפי סעיף 13 שצריך לזהות בנפרד. הבדיקה הזו חשובה גם כשהעסק עצמו רוצה לפרסם תגובה.

שיתוף, לייק ומנהל קבוצה אינם אותו דבר

ברע"א 1239/19 שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ הבחין בית המשפט העליון בין שיתוף בפייסבוק לבין סימון לייק: פעולת השיתוף יכולה להיות פרסום לפי החוק, בעוד שלייק אינו נחשב כך באותה מסגרת. מכאן לא נובע שכל משתף חייב אוטומטית באותו פיצוי כמו הכותב המקורי. עדיין בוחנים את התוכן, ההגנות, ההקשר והיקף ההפצה.

תגובה שמוסיפה טענה עצמאית דורשת בדיקה משל עצמה. גם אחריות של מנהל קבוצה או פלטפורמה אינה מסקנה אוטומטית מתפקידו או מעצם משלוח התראה. צריך לברר מי יצר או הפיץ את התוכן, אילו סמכויות היו בידיו ומהו הבסיס המשפטי לפנייה נגדו. צירוף כל מי שמופיע בשרשרת ההפצה עלול לייקר את ההליך בלי לקדם את המטרה.

כשהמפרסם אנונימי, מתחילים מבדיקת זיהוי

שמרו את כתובת הפרופיל, הקישור לפרסום וכל נתון זיהוי גלוי. אין להניח שצו לחשיפת פרטים ניתן כדבר שבשגרה, או שכתובת IP תוכיח לבדה מי כתב. האפשרות לקבל נתונים מצד שלישי תלויה במסגרת הדיונית, בדין החל, בזהות הגורם שמחזיק במידע ובנתונים שנשמרו בפועל.

המהלך המעשי הוא לבדוק אם ניתן לזהות את המפרסם בראיות חוקיות קיימות, אם יש עילת פעולה נגד גורם מזוהה ומהו המסלול המתאים לבקשת מידע. לצד זאת אפשר לבחון דיווח לפלטפורמה. אין להבטיח מראש שהפלטפורמה תמסור שם, או להציג חשיפת משתמש כשלב טכני ודאי בדרך לתביעה.

הסרה, תיקון ופיצוי: בוחרים יעד ברור

מכתב פנייה טוב מזהה את הפרסום, מסביר מה בו פוגע ואינו נכון לפי הראיות, ומגדיר מה מבוקש: הסרה, תיקון, הפסקת הפצה או פתרון מוסכם אחר. רצוי להימנע מהפצת הטענה מחדש לקהל רחב ומהוספת האשמות שאינן דרושות לפנייה. תגובה פומבית קצרה יכולה להתמקד בעובדות שניתן להציג בלי לחשוף מידע פרטי של לקוח.

אפשר לבדוק מסלולי דיווח אצל פייסבוק ואצל גוגל. דיווח על ביקורת ב-Google הוא מסלול נפרד מתביעה. לפי מדיניות Google, אפשר לבקש הסרת ביקורת שמפרה את המדיניות, אך עצם המחלוקת עם הלקוח אינה עילה מספקת להסרה. יש להתאים את הדיווח להפרה הרלוונטית ולשמור את אישור הפנייה. אין לתאר את הדיווח כהבטחה למחיקה.

סעיף 9 לחוק מאפשר, בתנאים הקבועים בו, צווים הנוגעים להפצת עותקים וכן פרסום תיקון, הכחשה או פסק הדין. אין לזהות אוטומטית בין תיקון לבין התנצלות כפויה. בקשה להסרה או למניעת פרסום נוסף צריכה להיבחן לפי הסעד המדויק והדין החל. גם סעד דחוף דורש בסיס משפטי וראייתי, ולא ניתן רק משום שהתובע מבקש להגן על מוניטין.

המטרה היא לעצור את הפגיעה הנכונה, באמצעות הראיות הנכונות, בלי להפוך את התגובה לפרסום בעייתי נוסף.

מה משמעות הפיצוי ללא הוכחת נזק?

סעיף 7א מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד לתקרה הקבועה בחוק, המתעדכנת לפי מנגנון ההצמדה שבו. כאשר מוכחת כוונה לפגוע, החוק מאפשר עד כפל הסכום. זו סמכות שבשיקול דעת, לא מחירון, ולא הבטחה לפיצוי קבוע על כל צילום מסך, נמען או שיתוף.

החוק גם קובע שלא יתקבל פיצוי ללא הוכחת נזק בשל אותה לשון הרע יותר מפעם אחת. לכן חישוב דרישה מצריך בדיקה של הפרסומים והנסיבות, ולא הכפלה מכנית של תקרה במספר הקישורים. אם מבקשים להוכיח נזק ממשי, נדרשות ראיות לנזק ולקשר שלו לפרסום. יש לשקלל גם עלויות, משך ההליך, סיכוני הגנה והאפשרות שההליך עצמו יגדיל את החשיפה.

כמה זמן עומד לרשות העסק?

בתביעה אזרחית רגילה שאינה במקרקעין, נקודת המוצא לפי חוק ההתיישנות היא שבע שנים ממועד היווצרות העילה, בכפוף לדינים ולחריגים החלים על המקרה. אין כלל של שישה חודשים להגשת תביעת לשון הרע אזרחית. גם אין להניח שכל פרסום מתמשך באתר מתחיל מחדש את המרוץ בכל יום.

את התאריך האחרון להגשה יש לחשב לפי מועד היווצרות העילה, נסיבות הידיעה והוראות רלוונטיות לעיכוב או להשעיית המרוץ. אין בכך סיבה להמתין: ראיות עלולות להיעלם, והצורך בסעד דחוף מחייב התנהלות מתאימה. אם התקבל מכתב דרישה או כתב תביעה, מטפלים גם במועד המענה המסוים ולא מסתפקים בתקופת ההתיישנות הכללית.

מגנים על השם הטוב באמצעות מהלך ממוקד

משרדנו עוסק בסכסוכים מסחריים ובניהול משברים משפטיים. אפשר לבחון את הפרסום, את ההגנות האפשריות ואת הראיות, ולהתאים את הפנייה והסעד למטרה העסקית. לפנייה יעילה שלחו את הפרסום עצמו, תיאור קצר של האירוע והמועד הקרוב שמחייב טיפול.

ברקע לשיח הציבורי בנושא: ניתוח המקיף של הנתונים באתר Ynet, וכן מגמות עדכניות בתביעות לשון הרע בישראל במאמר המלא של גלובס.

לבדיקת הצעד המתאים לעסק: וואטסאפ, דוא"ל או 03-678-8888. אפשר לפנות גם דרך https://www.rnc.co.il