• עו"ד תומר ריטרסקי

אי-הגשת תצהיר מטעם הבנק בהליך לפי חוק השיקים

עודכן ב: 23 מאי 2019

עא (ירושלים) 65029-09-16 - מערערים נ' משיבים, תק-מח 2017(1), 43097(26/03/2017)

===================================================

ע"א (ירושלים) 65029-09-16


מערערים


1. עמותת בית חולים מקאסד


2. בית חולים מקאסד


ע"י ב"כ עו"ד מ. עותמאן


נ ג ד


משיבים


בנק מרכנתיל דיסקונט


ע"י ב"כ עו"ד י. בטיטו- גולנסקי


בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


[26.03.2017]


לפני


כבוד השופט משה יועד הכהן


כבוד השופטת עירית כהן


כבוד השופט אביגדור דורות


פסק דין


 


1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' ליפשיץ פריבס) מיום 24.7.16 בו נדחו ערעורי המערערים בעניין גריעת שיקים וביטול הגבלה על חשבונות המערערים בבנקים בישראל בתיקי ערעורי שיקים עש"א 18377-09-14, עש"א 18329-01-15 ו- עש"א 18995-09-15.


2. המערערת 1 היא עמותה רשומה. המערער 2 הוא בית חולים אשר נמצא בשכונת א-טור במזרח ירושלים ומנוהל על ידי המערערת. על פי הודעת הערעור, בית החולים הוקם בשנת 1960 והוא משרת אוכלוסייה של מיליוני אנשים בירושלים וברשות הפלסטינית. עוד על פי הודעת הערעור, החשבון שהוגבל משמש לתפעול השוטף של בית החולים ומהווה את העורק הראשי שלו. בית החולים מעסיק כ- 850 עובדים והמחזור השנתי שלו מגיע ל- 200,000,000 ₪. מסגרת האשראי של החשבון היא בסך 3.5 מיליון ₪.


3. בחשבון הבנק של המערערת חזרו 59 שיקים בתקופה שבין 3.9.14 לבין 1.9.15 עקב העדר כיסוי.


4. בפסק הדין נדחו הערעורים מהטעם שהמערערת לא הוכיחה קיומו של הסכם מפורש או מכללא לפיו לא יסורבו שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי ולא הוכח כי היה לה יסוד סביר להניח כי הבנק יימנע מסירוב של עשרות שיקים בחריגה של מאות אלפי שקלים ממסגרת האשראי וכן לא הוכח קיומו של הסדר מיוחד לגביה לעניין מתן הודעה על חריגה ממסגרת אשראי.


5. מטרתו של חוק שיקים ללא כיסוי הינה מטרה ציבורית ובאה לשרת את כלל הציבור באמצעות הטלת הגבלות. כפי שנפסק:


"האינטרס בשמירת מסגרת אשראי ובאי חריגה הימנה אינו של הלקוח הלווה בלבד, אלא של כלל הציבור הנזקק לאשראי, כדי שלא ייווצר מצב של "נעילת דלת בפני לווים"... בקרה ראויה על האשראי הבנקאי היא אינטרס ציבורי, ובסופו של דבר, לא רק שבכך נשמרת הדלת להלוואות מהינעל, אלא גם נשמרת קופת הציבור הנקראת מדי פעם לכסות גירעונות לא מבוקרים שנוצרו בעקבות הפקרות באשראי" (רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף רחובות (11.11.2004)).


6. בתשובה לטענות המערערים כי הוסכם שהמשיב יודיע למערערים בכל מקרה של חריגה בחשבון, טוען המשיב בעיקרי הטיעון כי הוסבר למערערים פעמים רבות כי האחריות להקפיד שלא להיכנס לחריגה מוטלת על הלקוח ומוסיף כי "לפנים משורת הדין וללא כל חובה מצד הבנק, כן נעשו פניות חוזרות למערערים במצבים בהם החשבון היה בחריגה..." (סעיף 24 לעיקרי הטיעון).


7. בתשובה לטענת המערערים לפיה המשיב התיר להם לחרוג ממסגרת האשראי והתנהלות זאת יצרה אצל המערערים יסוד סביר להניח שחובה על הבנק לפרוע את השיקים, טוען המשיב כי "לעתים העמיד המשיב למערערת הלוואות גישור עת היה החשבון בחריגה אולם, הדבר נעשה לפנים משורת הדין ולא באופן קבוע וממילא לא היה הסכם המורה לבנק להעמיד למערערים הלוואה כל אימת שהחשבון נמצא בחריגה" (סעיף 27 לעיקרי הטיעון, ההדגשה במקור).


8. בתשובה לטענת המערערים בדבר יכולתה של המערערת לכסות את יתרות החריגה בכל זמן נתון מאחר שהיא מחזיקה חשבון ובו כארבעה מיליון ₪ טוען המשיב כי על פי כתב התנאים עליו חתמה המערערת בפתיחת החשבון, האחריות לכסות כל יתרה חריגה ברגע שהיא נוצרת מוטלת על הלקוח ולא על הבנק, ועל המערערים היה לעקוב אחר המתרחש בחשבון ולא לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת.


9. נעיר כי בתשובה לטענת המערערים בדבר ההסכמים השונים בין הבנק למערערים והבטחות מצד הבנק לא להחזיר המחאות טוען המשיב כי מדובר בטענות הנזרקות לחלל האוויר, מבלי לפרט במה דברים אמורים, אולם לבית המשפט קמא לא הוגש תצהיר מטעם עובדי הבנק אשר יסתור טענות אלה. הבנק אינו חייב להגיש תצהיר בתמיכה לתשובה לערעור בפני בית משפט השלום, אולם ככל שהוא מבקש להוכיח עניינים עובדתיים שלשם הוכחתם לא די במסמכי הבנק, עליו לעשות כן באמצעות הגשת תצהיר או הבאת העדים הרלבנטיים (ראו ע"א (מחוזי ב"ש) 1061/09 בנק הפועלים נ' קשמה (נחמיאס) (9.5.2010) וכן את דעת הרוב בע"א (מחוזי חי') 533/94 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' יוסף והבה, רכש, יבוא קבלנות והפצה בע"מ (10.11.1996)).


10. מכל מקום, מתשובת המשיב עולה כי אמנם לא היה הסכם המורה לבנק להתריע כי החשבון בחריגה וכי הופקד שיק שלא יכובד, ואף לא היה הסכם המחייב את הבנק להעמיד למערערים הלוואה, אולם בפועל, ולפנים משורת הדין, לעתים כך נהג הבנק.


בנסיבות אלה וכאשר מדובר במוסד רפואי משמעותי, המשרת קהל רב, וזקוק לחשבון הבנק כדי להמשיך ולהתנהל, אנו מקבלים את הערעורים ומורים על גריעת השיקים מושא הערעורים ממניין השיקים שנכללו בהודעות ההגבלה בחשבון של המערערות אצל המשיב.


11. אין צו להוצאות.


12. העירבון שהפקידו המערערות יוחזר להן, באמצעות בא כוחן.


המזכירות תעביר העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.


 


 


ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.



© 2016 by Tomer C. Henryk RYTERSKI, law firm & notary Inc.

  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon