© 2016 by Tomer C. Henryk RYTERSKI, law firm & notary Inc.

  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • עו"ד תומר ריטרסקי

עיכוב ביצוע פס"ד בערעור לפי חוק השיקים

עודכן ב: 23 מאי 2019

עא (תל אביב) 41081-10-17 - חברת בניה צרצור בעמ נ' בנק הפועלים בעמ- סניף נוה רם, תק-מח 2017(4), 10139(30/10/2017) - כבוד השופטת עינת רביד


החלטה


 


החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים להאריך את עיכוב הביצוע אשר ניתן ביום 4.10.17 על ידי בית משפט קמא, על פסק דינו מיום 6.8.17 בעש"א 18145-04-17, כך שצו המניעה שניתן ביום 9.4.17 המורה על עיכוב כניסת ההגבלה בחשבון המבקשת 1 בסניף המשיב, יעמוד בתוקפו עד לקבלת פסק דין בערעור שהוגש על ידי המבקשים.


 


רקע ותמצית פסק הדין


1. המבקשת ניהלה חשבון אצל המשיב, אשר היה ללא מסגרת. בתקופה שבין 30.12.16 ועד 2.3.17, סורבו בחשבון 4 שיקים וביום 30.3.17 סורבו בחשבון 7 שיקים נוספים, על סך כולל של 556,738 ₪.


2. לאחר שביום 2.4.16 ניתנה למבקשת הודעה על הגבלת החשבון, הגישה זו ערעור על 7 שיקים אשר סורבו ביום 30.3.17, וזאת בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981 (להלן: החוק).


3. בערעור נטען כי ביום 29.3.17 ועוד בטרם הוצגו השיקים לפרעון, פנה המערער 2 למשיב בבקשה לבטל 2 שיקים שמספרם 13758 ו-13759 ע"ס 117,000 ₪ כל אחד.


4. המערערים טענו כי יתרת החובה בחשבון באותו מועד, נוצרה מסיבות שאינן בשליטתם, בגין הפרת התחייבות לקוח להעברת סך 500,000 ₪ עד יום 31.3.17, וכי חשבונם עמד ביום 30.3.17 על יתרת זכות בסך של 1,024,000 ₪. עוד טענו המערערים כי ביום 31.3.17 הפקידו בשלוש הפקדות שונות, סך של 500,000 ₪. היתרה בחשבון ביום 31.3.17 הייתה אמורה להסתכם בסך 1,524,000 ₪, ובשקלול התשלום הצפוי בסך 500,000 ₪, היה למערערים, לטענתם, יסוד להניח כי היתרה בחשבון תעמוד על סך 2,024,000 ₪.


5. עוד טענו המערערים כי לאחר הכשל בהעברת הסכום לו ציפו, הפקידו לחשבון ביום 4.4.17 בשתי הפקדות שונות, סך של 199,700 ₪. וביום 5.4.17 עמדה היתרה בחשבון בזכות בסך 404,372 ₪.


6. המערערים טענו כי שני השיקים אותם ביטלו כבר ביום 29.3.17, סורבו ביום 31.3.17, מסיבת אכ"מ. רק לאחר שהחשבון הוגבל, עדכן המשיב את הרישום ביחס לשני השיקים ולפיו ניתנה הוראת ביטול.


7. בית המשפט, לאחר שמיעת עדותו של המבקש, דחה את הערעור וקבע כי הטענה לפיה הופרה כלפי המבקשת התחייבות לקוח להפקדת סך של 500,000 ₪ אינה יכולה לבסס את היסוד הסביר הנדרש בחוק.


8. בית המשפט קבע כי מעיון בדפי החשבון למועד הרלוונטי 30.3.17 עולה כי ביום 30.3.17 הופקדו לחשבון סכומים בסך מצטבר של 435,000 ₪. כאשר היתרה בחשבון עמדה בזכות בסך של 1,024,406 ₪. כאשר בהמשך אותו היום לאחר שהוצגו בחשבון 53 שיקים עמד החשבון בחריגה של 1,037,169 ₪. לאחר סירוב השיקים מושא הערעור עמד החשבון על יתרת חובה של 480,431 ₪. עוד צוין כי ביום 31.3.17 בוצעו הפקדות נוספות בסך כולל של 500,000 ₪.


9. בית משפט קבע כי המועד הקובע לקיומה של יתרה מספקת בחשבון הוא יום סליקת השיק. יתרה מזאת ואף אם היה מתחשב בהפקדות שבוצעו ביום 31.3.17 היה החשבון ביתרת זכות של 17,715 ₪ וזאת לאחר סירוב השיקים. משמע כי במועד הצגת השיקים לפירעון לא הייתה יתרה מספקת בחשבון ופירעונם היה מותיר את החשבון ביתרת חובה גבוהה.


10. באשר לטענה כי ביום 29.3.17 בוטלו שני שיקים על סך של 117,000 ₪ כל אחד, קבע בית המשפט כי טענה זו אין בה להעמיד עילה לגריעת שיקים נוכח סעיף 1 לחוק הקובע כי "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפורעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינא אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול".


11. בנוסף ציין בית משפט קמא כי המבקשים לא צירפו אסמכתה המעידה על סכומי השיקים לנמשכים או על הסיבה לביטולם.


12. באשר לטענה בדבר אי משלוח התראה לאחר שסורבו 5 שיקים הפנה בית המשפט לתקנה 6(א) לתקנות שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981.


13. ביום 3.10.17 הגישו המבקשים בקשה לבית משפט קמא לעיכוב ביצוע זמני של פסק הדין. בהחלטה מיום 4.10.17 קבע בית משפט קמא כי על מנת לאפשר למבקשת להגיש ערעור על פסק הדין ונוכח הנזקים הנטענים בבקשה יעוכב ביצוע פסק הדין למשך 30 ימים. יוער כי עיכוב ביצוע אף ניתן בעת שהוגש הערעור לבית משפט קמא ראו החלטה מיום 9.4.17.


 


הבקשה לעיכוב ביצוע


14. לטענת המבקשים כאשר הופיעו 2 ההמחאות אשר בוטלו על ידי המבקש, עמד חשבון המבקשת ביתרת זכות ועל כן היה על המשיב לסרבם מסיבת ניתנה הוראת ביטול ולא מסיבת א.כ.מ.


15. עוד טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא עת לא התייחס בפסק דינו לשיקים 7-11 עליהם נסב הערעור המקורי.


16. בנוסף שגה בית משפט עת התעלם מנוהג שהיה קיים שנים בין המבקשת למשיב אשר היה מכבד את ההמחאות שהגיעו לחשבונה אף כי החשבון היה מצוי ביתרת חובה של מאות אלפי ₪, וכן תוך התעלמות מכך שהמדובר בחברה העומדת בהתחייבויותיה ותשלומיה.


17. עוד מעלים המבקשים טענות כלפי החלטת שבית המשפט שלא לאפשר להם לחקור את נציגי המשיב. לעניין זה טענו כי נציגי המשיב לא הגישו תצהיר מטעמם ועל כן לא ניתן היה לחקור אותם, וכי היה על בית המשפט לדרוש הגשת תצהיר מטעמם אשר יאפשר חקירתם הנגדית.


18. לטענת המבקשים בנוסף לכך שהמדובר בערעור אשר סיכוייו גבוהים הרי שבבחינת מאזן הנוחות ייגרמו להם נזקים בלתי הפיכים בעוד שלמשיב לא יגרמו נזקים כלל.


 


תשובת המשיב


19. המשיב הגיש תשובתו וטען כי יש לדחות הבקשה.


20. ראשית טען כי יש לדחות הבקשה בשל כך שההגבלה נכנסה לתוקף כבר ביום 21.8.17, וכי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה לבית משפט השלום למעלה מחודש שהמבקשת הייתה מוגבלת ופרסום ההגבלה היה מצוי בבנק ישראל, וכי הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה במעמד צד אחד ללא יידוע בית משפט קמא.


21. אף לגופו של עניין טוענת המבקשת כי דין הבקשה להידחות. באשר לסיכויי הערעור נטען כי המדובר בערעור אשר סיכוייו קלושים שכן טענות הערעור מופנות כלפי 7 שיקים, בעוד שבסיכומיה זנחה המבקשת טענות אלו והתמקדה בשני שיקים בלבד.


22. לעניין שני השיקים הללו קובע החוק "שיק שסורב - שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הודעת ביטול". כאשר במקרה הנדון הוזהר המבקש לא להוציא שיקים תוך חריגה ממסגרות האשראי חריגה שהיא במיליוני שקלים.


23. באשר לטענה בדבר אי חקירת עדי הבנק נטען כי הטענה לא נטענה בבית משפט קמא, ובית המשפט אף קיבל את עמדת המבקשים שלא להתיר שמיעת נציגי הבנק אף שנכחו באולם.


24. לטענת המשיב המבקשים אינם מראים עילה על פי החוק ומנסים להרחיב הערעור לטענות שאינן ממן העניין ואשר נוגעות למערכות יחסים אחרות אשר אינן רלוונטיות.


25. לטענת המשיב אין די בטיעון כי המבקשים סברו כי הבנק יכבד את השיקים, עליו להראות כי הייתה חובה לפרוע את השיקים.


26. באשר למאזן הנוחות נטען כי מול טענותיהם של המבקשים קיים אינטרס הציבור ובו על בית המשפט לשקול את מצבם של הנושים שקיבלו שיקים במעל 1,230,000 ₪ וכן הנושים והלקוחות שיעשו עסקים עם המבקשים וצפויים לקבל שיקים שלא יכובדו.


 


דיון והכרעה


27. לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את הבקשה.


28. בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רע"א 7026/07 משתלות יהל בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (12.11.07) בחן בית המשפט העליון את הבקשה לעיכוב ביצוע שהיא למעשה צו מניעה זמני לעיכוב תחילת ההגבלה על חשבון המבקשת בהתאם לסעיף 10א לחוק וציין הדברים הבאים:


"הסעד המבוקש במקרה זה הינו למעשה צו מניעה זמני לעיכוב תחילת ההגבלה על חשבון המבקשת, בהתאם להוראת סעיף 10א לחוק. כידוע, ערכאת הערעור לא תיתן צו מניעה זמני, לאחר שניתן פסק דין נגד המבקש, כעניין שבשגרה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 866 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן: זוסמן)), ובפרט כאשר מדובר בבקשה ב"גלגול שלישי" ומשהסוגיה נבחנה כבר על-ידי שתי ערכאות. בהתאם לכך, התנאים להענקת סעד זמני בתקופת הערעור מחמירים יותר מאשר בתקופה הקודמת למתן פסק דין. כך, לפי דרישת תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נדרש בית המשפט ל"טעמים מיוחדים" על מנת להעניק סעד זה. טעמים אלו מחייבים את המבקש כאמור להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, וזאת משום שדחיית תביעת המבקש על-ידי הערכאה הדיונית מביאה לשינוי נקודת האיזון בינו לבין המשיב (זוסמן, בעמ' 866. ראו גם: ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ, (לא פורסמה, 18.04.2005)); ע"א 622/07 שגב נ' פקיד שומה חולון (לא פורסמה, 1.3.2007)".


29. ע"א (מרכז) 19032-05-16 רות בת שבע לוי נ' בנק לאומי, 19.6.16, דן בית המשפט המחוזי, כבוד השופט יעקב שינמן, בבקשה לעיכוב ביצוע של כניסת המגבלה לתוקף וציין הדברים הבאים היפים אף לעניינו:


"אני סבור כי שיקולים של מאזן הנוחות נוטים לטובת המערערים. כפי שצוין בתצהיר למערערים ייגרם נזק אם לא יעוכב מועד כניסת ההגבלה לתוקף (כפי שנעשה עד עכשיו).


כידוע: "כל הגבלת חשבון גורמת, מטבע הדברים, נזק ללקוח. היא משבשת את מהלך עסקיו,


כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד (תשנ"ח-1998), 449, עמ' 478) ובנוסף "בהגבלה עצמה יש כדי לגרום נזק, ובסמכות הניתנת לבית - המשפט להורות על עיכוב זמני של ההגבלה מובלעת ממילא ההנחה, כי העיכוב נדרש לשם מניעת נזק. לכן די בכך שהמבקש יטען ויצביע על הנזק שייגרם לו אם לא תעוכב ההגבלה, ואין להציב רף ראייתי גבוה לתשתית העובדתית הנדרשת להוכחת הנזק." (שם, עמ' 478-479, ההדגשה הוספה - י.ש.).


מנגד, לא יהיה בעיכוב זה כדי לגרום נזק רחב למשיב, שכן אין בכך כדי לחייבו לכבד שיקים נוספים מבלי שתהיה בחשבון יתרה ממשית (ראה: בר"ע (ב"ש) 5180/96 אולמי סיון בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 31.10.1996) מפי כב' השופט (כתוארו אז) ריבלין; רע"א (ת"א) 37470-04-12 גלי גברא נ' בנק הפועלים תל אביב סניף הדר יוסף 12610 (פורסם בנבו, 17.5.2012)). בנוסף, אני סבור שהיות וממילא עוכבה כניסת ההגבלה עד כה בהליך בפני בית משפט קמא, לא יהיה בהמשך העיכוב בהליך הערעור כדי לפגוע באינטרס הציבורי. באשר לסיכויי הערעור, הרי שמעיון בטענות הערעור".


30. אין מחלוקת בדבר הנזק שנגרם לעסק שחשבונו מוגבל. במקרה הנדון, ובדומה למקרה בעניין לוי לעיל, עוכבה כניסת המגבלה הן בהליך בבית המשפט קמא, והן על ידי בית משפט קמא לאחר מתן פסק דינו. ועל כן אני סבורה כי אין בהמשך עיכוב ביצוע המגבלה כדי לפגוע באינטרס הציבור, שעה שאין בעיכוב הביצוע לחייב את המשיב להמשיך ולכבד שיקים ככל שלא תהיה יתרה בחשבון. לעניין זה ראו מאמרו של כב' השופט עמית, חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א -1981, הפרקליט מד 449, 460 שם צויינו הדברים הבאים:


"שיקים נוספים של הלקוח, שסורבו שעה שערעורו תלוי ועומד בפני בית-המשפט, נכללים אף הם במניין השיקים המסורבים. לעניין זה אין נפקא מינה, אם סורבו השיקים בתקופה שבה ניתן סעד זמני המעכב תחילת ההגבלה. דהיינו הליכי הערעור ועיכוב ההגבלה אינם מקנים ללקוח "חסינות" מפני סירוב שיקים נוספים. לעיתים, עד לבירור הערעור לגופו מסורבים שיקים נוספים, מה שמייתר את הדיון המשפטי"


31. לעניין זה אוסיף, כי המשיב לא העלה בתגובתו טענות לפיהן המבקשים ממשיכים שלא לעמוד במסגרת האשראי, או כי שיקים ללא כיסוי ממשיכים להגיע לחשבון, באופן המהווה סיכון לאינטרס הציבור והמצדיק דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.


32. באשר לטענת המשיב בתשובתו לפיה המגבלה נכנסה לתוקף 15 יום לאחר מתן פסק הדין, אזי ובשים לב כי הטענה נטענה ללא כל תימוכין או תצהיר, הרי לא מצאתי להידרש אליה.


33. די לטעמי באמור לעיל, ומבלי לדון בסיכויי הערעור, כדי להצדיק המשך עיכוב ביצוע כניסת ההגבלה.


34. על כן אני מקבלת את בקשת המבקשים ומורה על עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף וזאת עד למתן החלטה אחרת.


35. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת הדיון בערעור.


 


 


ניתנה היום, י' חשוון תשע"ח, 30 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.