• עו"ד תומר ריטרסקי

עיכוב ביצוע פס"ד בערעור לפי חוק השיקים

עודכן ב: 23 מאי 2019

עא (מרכז) 19032-05-16 - רות בת שבע לוי נ' בנק לאומי, תק-מח 2016(2), 27676(19/06/2016) - כבוד השופט יעקב שינמן


החלטה


 

(בבקשת המערערים לעיכוב ביצוע/סעד זמני בערעור)


בפניי בקשת המערערים לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן ביום 18.4.2016 בעש"א (שלום רמלה) 5892-09-15 לוי ואח' נ' בנק לאומי, מפי השופט זכריה ימיני (להלן: "פסק הדין").


1. המערערים מנהלים חשבון עו"ש אצל המשיב - בנק לאומי בע"מ (להלן גם: "הבנק") שמספרו 14169/55.


2. המערערים ערערו בפני בית משפט קמא על הגבלת חשבונם המנוהל אצל המשיב בגין סירוב של 7 שיקים לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). בד בבד עם הגשת הערעור, הגישו המערערים בקשה לעיכוב ביצוע כניסת ההגבלה לתוקף וביום 7.9.2015 ניתנה החלטת בית משפט קמא בה נתקבלה הבקשה.


3. בפסק הדין, דחה בית משפט קמא את הערעור בגין הגבלת החשבון, תוך חיוב המערערים בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת המשיב. בנוסף, ביטל בית משפט קמא את צו עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף. בסעיף 9 לפסק הדין, ציין בית משפט קמא כי: "המערערים טוענים בערעור נגד סירוב 7 שיקים. גם אם אקבל את כל טענות המערערים שטענו בכתב הערעור, עדיין יש 11 שיקים הבאים במניין השיקים לעניין ההגבלה, בגינם לא טוענים המערערים מאומה. בנסיבות אלו סבור שיש לדחות את ערעור המערערים בעניין ההגבלה".


4. ביום 8.5.2016 הגישו המערערים לבית משפט זה את הערעור שבכותרת ובמקביל הגישו את הבקשה שבפניי. ביום 10.5.2016 הוריתי על עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף עד להחלטה אחרת.


5. בבקשתם, טוענים המערערים, כי סיכויי הערעור טובים היות ובית משפט קמא פסק בעילה שלא נטענה ביחס לשיקים נוספים, שחוללו לאחר שנפתח ההליך בבית משפט קמא ואשר הוא עצמו מנע מהמערערים מלהתייחס אליהם וכי ייגרם להם נזק בלתי הפיך אם תאושר הגבלת החשבון ולאחר מכן יתקבל ערעורם.


6. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, רק עם סירוב בית משפט קמא לבקשת המערערים לעיכוב ביצוע, ניתן יהיה להגיש את הבקשה לבית משפט שלערעור; לא הוגש תצהיר לתמיכה בעובדות נשוא הבקשה; המערערים לא הרימו את הנטל באשר לנזקים שיגרמו להם כתוצאה ממימוש פסק הדין; ולא עמדו בנטל השכנוע בדבר סיכויי הצלחת הערעור.


דיון


לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה מהטעמים הבאים;


1. בדין הגישו המערערים את בקשתם לבית משפט זה. בהתאם לתקנה 467(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984: "בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע;..." ואילו, משהוגש ערעור, הסמכות להכריע בבקשה נתונה לבית המשפט שלערעור, בהתאם לתקנה 467(ב).


2. במקרה דנן, הגישו המערערים לבית המשפט קמא, בקשה לעיכוב ביצוע ביום מתן פסק הדין. ביום 6.5.2016 הורה בית משפט קמא על קבלת תגובת המשיב לבקשה ובינתיים ביום 8.5.2016 הוגש הערעור לבית משפט זה, כך שכעת בית משפט זה הוא המוסמך לדון בבקשה.


3. יש לדחות גם את טענת המשיב כי המערערים לא צירפו לבקשתם תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בבקשה. המערערים הפנו בקשתם לתצהיר שתמך בבקשתם המקורית לפי סעיף 10א' לחוק. מעיון בתצהיר זה עולה, כי המערער 1 הצהיר, בין היתר, לעניין מאזן הנוחות: "...(ב) פנייתי לבנק מיום 25.8.2015... לא נענתה, ומזה 10 ימים אני תלוי בין שמיים וארץ. (ג) אין חקר לנזק שתגרום לי ההגבלה. (ד) ללא חשבון בנק לא אוכל לתפקד. (ה) אם יוגבל חשבוני כעת לא יהיה כל טעם בדיון בבקשה לגופו שכן מהחברה לא יוותר דבר. לעומת זאת אם תידחה תחילת ההגבלה ולבסוף יתברר שאיני צודק, ושהגבלת החשבון בדין נעשתה - לא ייגרם לאינטרס הציבורי כל נזק." (סעיף 35 לתצהיר).


4. אני סבור כי שיקולים של מאזן הנוחות נוטים לטובת המערערים. כפי שצוין בתצהיר למערערים ייגרם נזק אם לא יעוכב מועד כניסת ההגבלה לתוקף (כפי שנעשה עד עכשיו). כידוע: "כל הגבלת חשבון גורמת, מטבע הדברים, נזק ללקוח. היא משבשת את מהלך עסקיו, פוגעת במוניטין שלו ופוגעת בחופש העיסוק." (ראה: חיבורו של השופט י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מ"ד (תשנ"ח-1998), 449, עמ' 478) ובנוסף "בהגבלה עצמה יש כדי לגרום נזק, ובסמכות הניתנת לבית - המשפט להורות על עיכוב זמני של ההגבלה מובלעת ממילא ההנחה, כי העיכוב נדרש לשם מניעת נזק. לכן די בכך שהמבקש יטען ויצביע על הנזק שייגרם לו אם לא תעוכב ההגבלה, ואין להציב רף ראייתי גבוה לתשתית העובדתית הנדרשת להוכחת הנזק." (שם, עמ' 478-479, ההדגשה הוספה - י.ש.).


מנגד, לא יהיה בעיכוב זה כדי לגרום נזק רחב למשיב, שכן אין בכך כדי לחייבו לכבד שיקים נוספים מבלי שתהיה בחשבון יתרה ממשית (ראה: בר"ע (ב"ש) 5180/96 אולמי סיון בע"מ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 31.10.1996) מפי כב' השופט (כתוארו אז) ריבלין; רע"א (ת"א) 37470-04-12 גלי גברא נ' בנק הפועלים תל אביב סניף הדר יוסף 12610 (פורסם בנבו, 17.5.2012)). בנוסף, אני סבור שהיות וממילא עוכבה כניסת ההגבלה עד כה בהליך בפני בית משפט קמא, לא יהיה בהמשך העיכוב בהליך הערעור כדי לפגוע באינטרס הציבורי.


5. באשר לסיכויי הצלחת הערעור - בערעור טוענים המערערים כי בית משפט קמא פסק בעילה שלא נטענה, היות וקבע כי ממילא חוללו בינתיים שיקים נוספים ולכן גם אם תתקבלנה כל טענות המערערים לגבי השיקים נשוא הבקשה, ייכנס חשבונם להגבלה בשל השיקים הנוספים (סעיף 9 לפסק הדין).


בקביעה זו, התייחס בית משפט קמא לשיקים נוספים שחוללו לאחר פתיחת ההליך בפניו, שלא היו חלק מבקשתם המקורית של המערערים.


לטענת המערערים, הם הגישו לבית משפט קמא בקשה מוסכמת לדחיית הדיון היות ו"במהלך מו"מ שהתנהל בין הצדדים מסרה ב"כ הבנק לח"מ כי ישנם שיקים נוספים שסורבו, ומתבקשת הגשתה של בקשה נוספת או תיקון הבקשה הקיימת.", אולם זו לא התקבלה והדיון התקיים במועדו.


גם במהלך הדיון ביום 22.12.2015, העלה ב"כ המערערים את בקשתו לדחיית הדיון לצורך הגשת בקשה מתוקנת שתכלול גם את השיקים החדשים (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, ש' 18 - 19), אך בית משפט קמא דחה בקשה זו וקבע כי: "חזרה של צ'קים נוספים אינה מהווה סיבה לדחיית מועד הדיון, אשר על כן, הדיון יתקיים היום ולא יידחה" (שם, עמ' 3, ש' 22 - 23).


בפסק דינו קבע בית משפט קמא כי לגבי השיקים הנוספים לא טענו המערערים מאומה. לטענת המערערים, הסיבה בעטיה לא העלו טענות כלפי השיקים הנוספים, הינה כי בית המשפט החליט שעניינם לא ידון בפניו וכי לא ניתן מחד גיסא, לדחות בקשה לדון בכל השיקים במאוחד ומאידך גיסא, לזקוף זאת לחובתם כי לגבי עניין שלא היה בגדר המחלוקת "הם לא טענו מאומה".


6. אני סבור כי מעיון בערעור דנן ובטענה הנ"ל בפרט, עולה כי המערערים מעלים טענות הראויות לבחינה ולעיון במסגרת הדיון בערעור לגופו וזאת מבלי לקבוע מסמרות או קביעות בהתייחס לטענות שנטענו, אלא רק לצרכי שאלת הסעד הזמני.


7. בשלב זה, יש לדחות גם את טענת המשיב שהעלה בתגובתו, לפיה בדיון בפני בית משפט קמא ציינה באת כוחו כי: "...דפי החשבון מדברים בעד עצמם" ולכן, לטענת המשיב: "כל בר דעת שיעיין בדפי החשבון יראה כי המבקשים חרגו ממסגרת האשראי שהועמדה להם בחשבון, ולכן השיקים סורבו כדין כאשר לא היתה יתרה מספקת בחשבון... עובדה זו לא נסתרה ע"י המבקשים." (סעיף 14 לתגובת המשיב).


כאמור, היות ובית משפט קמא הגיע למסקנה כי היות וקיימים שיקים נוספים שחוללו ולכן ממילא דין החשבון להיות מוגבל, בית משפט קמא כלל לא דן במשמעות של האמור בדפי החשבון וכלל לא הכריע ולא קבע קביעות עובדתיות ביחס לשאלה האם המבקשים חרגו ממסגרת האשראי והאם השיקים בגינם נפתח התיק בבית משפט קמא, סורבו כדין.


8. לאור האמור לעיל, מעיון בנימוקי הבקשה ולאחר שקילת כל השיקולים הרלבנטיים ומאזן הנוחות בנסיבות העניין ובפרט, הנזק שעלול להיגרם למערערים עקב ההגבלה לוּ לא יינתן הצו כמבוקש, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה.


 


סוף דבר


1. הבקשה מתקבלת.


2. כניסת החשבון להגבלה תעוכב עד למתן החלטה אחרת.


3. בנסיבות העניין, הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין.


 


 


ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ו, 19 יוני 2016, בהעדר הצדדים.



© 2016 by Tomer C. Henryk RYTERSKI, law firm & notary Inc.

  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon