© 2016 by Tomer C. Henryk RYTERSKI, law firm & notary Inc.

  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon
  • עו"ד תומר ריטרסקי

פס"ד בעניין הסתמכות על נוהג שבין הבנק ללקוח

עודכן ב: 23 מאי 2019

עשא (אשקלון) 56000-11-18 - מטבחי עונג בעמ נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ - סניף אשקלון, תק-של 2019(2), 7318(11/04/2019) - כבוד השופט עידו כפכפי


פסק דין


 


החלטה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי


 


1. המערער עותר לגריעת השיקים הכלולים בהודעת הגבלה מיום 16.11.18 לפיה חשבונו יהיה מוגבל מיום 3.12.18 ועד ליום 2.12.19 בגין חזרה של 11 שיקים אשר חזרו בחשבון מיום 6.8.18 ועד ליום 16.11.18.


9 מתוך השיקים שחזרו חזרו ביום אחד, ביום 16.11.18.


לטענת המערער היה נוהג עם הבנק לפיו גם אם החשבון היה נכנס לחריגה הייתה ניתנת לו אפשרות להפקיד המחאות או מזומן סמוך למועד הצגת השיקים לפירעון. כמו כן טען ביחס לשני השיקים הראשונים כי חזרו הם עקב טעות של פקיד הבנק אשר התעלם מהנוהג שהיה קיים לכל אורך שנת 2018.


בערעור הציג המערער מספר דוגמאות לנוהג זה וטען כי בין אם מחמת טעות ובין אם מחמת הנוהג היה על הבנק לכבד את כל השיקים שסורבו בחשבון. לגבי ההמחאות שסורבו ביום 16.11.18 טען כי לאחר שבוטלו 3 המחאות שהוצגו לפירעון באותו מועד, והופקדו כספים מטעם המערערת הייתה יתרת חובה בחשבון בתוך המסגרת המאושרת בסך 5,000 ₪, ולכן מחמת טעות לא נפרעו השיקים.


בדיון הבהיר ב"כ המערער, לאור טענת המשיב כי לפי חישובו הייתה חריגה קטנה מהמסגרת, כי לחילופין היה על הבנק לכבד את רוב השיקים ולהחזיר רק שיק אחד או שניים וזאת כדי להימנע מלהביא את החשבון להגבלה.


2. בתגובת המשיב לערעור אישר כי הייתה הסכמה של הבנק לאפשר למערערת לחרוג ממסגרת האשראי המאושרת, אולם זאת בתנאי שהחריגה מהמסגרת תכוסה ביום שלמחרת הצגת השיק לפירעון, תוך שהפנה הבנק למספר רב של דוגמאות רב בהם התקיים נוהג זה.


בדיון הסכים הבנק לגרוע את השיק שסורב בחשבון ביום 20.9.18 וזאת לאחר שהבהיר כי ההפקדות באותו יום החזירו את החשבון לתוך המסגרת.


ביחס ליתר השיקים הבהיר הבנק כי אין לו חובה או זכות לבחור לכבד רק חלק מהשיקים שהוצגו לפירעון ביום 16.11.18 וכמו כן לא יכול הוא להסתמך לכיסוי יתרת החובה על שיקים שהופקדו בחשבון למועד ערך המאוחר מיום לאחר הצגת השיקים לפירעון שסורבו.


 


דיון והכרעה


3. ככלל, הגישה ביחס לשיקים ללא כיסוי אמורה להיות מחמירה ועל בעל החשבון לדאוג כי במועד הצגת השיק לפירעון יהיה לו כיסוי. הטענה לנוהג שנוצר עם הבנק היא טענה שכיחה אולם קשה להוכחה שאין די בפירעון אקראי של שיק זה או אחר שהוביל את החשבון לחריגה, ולא בכל מקרה בו נהג כך הבנק בעבר קיימת לו חובה להמשיך ולנהוג כך בעתיד.


עם זאת, במקום בו יש חוט מקשר בין התנהגות הבנק או כיבוד עקבי של שיקים למרות חריגה ממסגרת האשראי, על הבנק להבהיר מדוע חזר שיק מסוים. במקרה הנדון הבנק עצמו הודה כי הגיע להסדר עם הלקוח לפיו לא יעמוד על כך כי במועד הצגת השיק לפירעון תהיה יתרה מספקת ובלבד שביום העסקים שלמחרת יופקדו בחשבון כספים מספיקים לכיסוי החריגה. בנסיבות מעין אלה די בגרסתו הכללית של המערער, למרות שלא פירט במפורש את טיבה של ההסכמה. הבנק שטען להסכמה מוגבלת, חייב היה להבהיר בתצהיר מה היה טיבה של אותה הסכמה, ומה גבולותיה, כדי שהלקוח יידע לתכנן צעדיו בהתאם.


4. המערער הפנה לדוגמה ביום 26.1.18 , (יום ו' בשבוע), בו כובד שיק בסך 9,900 ₪ כאשר הדבר נעשה כנגד הפקדת שיק ביום 28.1. (יום העסקים הבא), כאשר השיק הוא לאותו יום ערך. כן הפנה ליום 5.2.18 בו הציג לפירעון שתי המחאות אשר כובדו עקב הפקדת שיקים נגדיים ביום 6.2.18 (אחת מהם לאותו יום ערך). כמו כן הפנה ליום 15.6.18 שם הציגה המערערת לפירעון מספר שיקים אשר הובילו את החשבון לחריגה משמעותית, אולם הבנק אפשר ביום העסקים הבא לכבד את השיקים כנגד שיק שהופקד לחשבון ביום 17.6.18 עם תאריך ערך של 18.6.18 .


על בסיס טענות אלו טוענת המערערת כי בין אם מחמת טעות של הבנק ובין אם מחמת הנוהג בין הצדדים, היה לה יסוד סביר להניח כי הבנק יכבד את השיקים, ולכן יש לגרוע את כל השיקים ממניין השיקים המסורבים.


5. המשיב הסתפק, לפי זכותו בדין, בתגובה ללא תצהיר הנסמכת על דפי חשבון הבנק. למרות זכות הבנק להימנע מהגשת תצהיר, כאשר לבנק טענות עובדתיות החורגות מעיון בדפי החשבון, עליו לצרף תצהיר המסביר טענות אלו.


אמנם המערערת לא טענה להסכמה מפורשת עם אדם זה או אחר, אולם טענתה היא, תוך הפניה למספר מקרים בחשבון, כי ההסכמה לאפשר לה הפקדת כספים סמוך לאחר הצגת השיקים לפירעון כדי להביאם למסגרת האשראי, לא הייתה דווקנית אלא נעשתה על בסיס בחינת ההפקדות שביצעה המערערת ביום למחרת הצגת השיק לפירעון, תוך גמישות בבחינת התקבולים, לרבות קבלת שיקים לזכות החשבון.


6. על בסיס טענות אלו ניתן לקבוע כי המערערת פעלה באופן מתואם עם הבנק, שכן גם לשיטת הבנק, במקרים רבים הפקידה ביום למחרת הצגת השיק לפירעון, כספים לחשבון והבנק הסכים להימנע מחילול השיק.


ככלל, הלקוח יתקשה להצביע על נוהג בין הצדדים שעה שחזרו לו שיקים בעבר ולא מחה הוא כי חזרו הם בניגוד להסכמה בין הצדדים. אולם במקרה הנדון מדובר בשיק אחד שסורב ביום 6.8.18, שיק שני שסורב ביום 20.9.18 (יום לאחר יום כיפור), ביחס אליו הודה הבנק כי סורב בטעות, ויתר השיקים סורבו ביום 16.11.18 (יום ו' בשבוע). עולה כי לא מדובר על מספר רב של שיקים חוזרים בחשבון המערערת אשר יכלה להבין מהם כי הבנק שינה מדיניות, אלא עיקר טענותיה מופנות ביחס לתשעת השיקים שסורבו ביום אחד.


מכל האמור לעיל עולה כי היה הסכם בין המערערת לבנק כי במידה ויום לאחר הצגת השיק לפירעון יופקדו כספים, או שיקים לזכות החשבון, אשר יכניסו את החשבון לתוך מסגרת האשראי, לא יסרב הבנק לכבד את השיק. הסכמה זו לא צומצמה על ידי הבנק רק להפקדת מזומנים או העברות זהב שרואים אותם באותו יום עסקים, אלא הבנק הסתפק גם בהפקדת שיק לזכות החשבון. עצם העובדה כי הבנק הסתפק בהפקדת שיק נגדי, למרות שלפי נוהג בנקאי זיכוי של החשבון בגין הפקדת שיק הוא סופי רק לאחר שלושה ימים, מלמדת כי לא ניתן לקבל את עמדת הבנק שהמערערת ידעה כי אינה יכולה להסתמך על שיק שיום הערך שלו מאוחר ביום ליום הפקדתו. לא הוכח כי מדובר בשיקים דחויים, אלא ככל הנראה יום הערך הנקוב בחשבון הינו לאור מועד הפקדת השיקים ביום שלמחרת הצגת השיקים שסורבו בחשבון. על כן גם במקום בו הפקידה המערערת למחרת מועד הצגת השיק לפירעון שיק לזכות החשבון, גם אם יום הערך שלו יום לאחר מכן, נכנסת התנהגות זו לגדר הסכמות הצדדים, וניתן לקבוע כי בנסיבות אלו היה למערערת יסוד סביר להניח כי השיק יכובד.


 


בחינת השיקים שסורבו


7. לגבי שיק מס' 248 בסך 13,500 ₪ שסורב ביום 20.9.18 , הבנק כאמור הסכים לגרוע אותו ממניין השיקים המסורבים וזאת על בסיס הפקדות שבוצעו לחשבון ביום 20.9.18 . על כן אני מורה על גריעת שיק זה. יוער כי טעות זו של הבנק מלמדת כי יש לבחון בזהירות את התנהגותו עת סירב לכבד את יתר השיקים.


לגבי השיק הראשון שסורב, שיק מספר 202 בסך 3,700 ₪ שסורב ביום 6.8.18, ביום זה הפקידה המערערת שיק לזכות החשבון בסך של 3,700 ₪. אמנם יום הערך של השיק הוא 7.8.18, אולם מהדוגמה שפורטה בתצהיר המערער ניתן למצוא גם מקרים בהם הסתפק הבנק בהפקדה למחרת של שיק לזכות החשבון גם אם יום הערך שלו הוא יום אחד מאוחר יותר ממועד הפקדתו. יתרה מכך, בתגובת הבנק אין התייחסות מפורשת לשיק זה והטענה כי הבנק לא הסכים לכבד אותו בגלל שהשיק לזכות החשבון היה עם יום ערך של 7.8.18, נטענה רק מפי ב"כ המשיב, אשר לא יכול להוסיף טענות עובדתיות שלא נטענו בתגובה.


בנסיבות אלו היה למערערת יסוד סביר להניח כי גם שיק זה יכובד ועל כן אני מורה על גריעת שיק מספר 202 מיום 6.8.18 ממניין השיקים המסורבים.


8. נותרה לבירור הטענה כנגד שמונה שיקים שסורבו ביום 16.11.18. יוער כי לגבי שיק מס' 299 על סך 14,500 ₪ שסורב ביום 14.11.18 אין בפי המערערת טענה ברורה שעה שמעיון בדף החשבון עולה כי ביום זה הפקידה 9,600 ₪ אולם הפקדה זו לא הספיקה כדי להביא את החשבון למסגרת האשראי המאושרת שהיא 5,000 ₪ בלבד.


בנוגע ליתר השיקים מפנה המערערת לכך שהציגה לפירעון ביום 15.11.18 שלושה עשר שיקים אשר מתוכם הודיעה בו ביום על ביטול שלושה שיקים, כאשר הבנק אפשר את ביטול השיקים על בסיס הודעה זו . ביום העסקים למחרת, יום ו' בשבוע, מפנה להפקדות מזומן אשר הובילו את החשבון לתוך מסגרת האשראי ולטענתה היה מקום לכבד את כל השיקים שהוצגו לפירעון ביום זה.


לפי האמור בתצהיר מטעם המערערת, הנסמך על דפי חשבון המציגים את היתרה לאחר כל פעולה ופעולה (בניגוד לדפי החשבון שצירף הבנק לתגובתו) ביום 15.11.18 הוצגו לפירעון 13 שיקים בסכום כולל של 10,103 ₪ עת יתרת החובה בחשבון עמדה על סך של 1,584 ₪ בחובה טרם הצגתם. בוטלו שלושה שיקים בסכום של 14,342 ₪ וביום 16.11.18 הופקדו לחשבון 23,000 ₪. לפי תחשיב זה טוענת המערערת כי ניתן היה לכבד את כל השיקים שכן החשבון היה מגיע ליתרת חובה של 4,345 ₪, בתוך מסגרת האשראי.


טענה זו נתמכת בדף החשבון, ושעה שלא נחקר המצהיר מטעם המערערת לא נסתרה טענה זו.


אמנם ביום 16.11.18 הוצג לפירעון שיק נוסף בסך 3,300 ₪, אשר כובד למרות שהביא את החשבון לחריגה, אולם לשיק זה היה כיסוי לאור החזרת השיקים בחשבון. עם זאת, ניתן לראות שביום העסקים הבא, 18.11.18, כובדו מרבית השיקים למרות שלא היו עוד הפקדות לחשבון. כמו כן, מבין 13 השיקים שהוצגו לפירעון ביום 15.11.18 כיבד הבנק שני שיקים בסכומים קטנים של 433 ₪ ו- 480 ₪.


מבחינת מכלול ההתנהלות בחשבון עולה כי הבנק יכול היה לכבד את כל השיקים ביום 16.11.18 ויכול היה לסרב לכבד את השיק הנוסף שהוצג ביום 16.11.18 ונמשך לזכות חשבון אחר של מנהל המערערת.


9. בחינת טענות הבנק ביחס לשמונת השיקים שסורבו ביום 16.11.18 מלמדת כי לטענת הבנק למרות הפקדת הכספים בסך 23,000 ₪ ביום 16.11.18, נותרה יתרת חובה של 18,687 ₪, חריגה של 13,687 ₪ מהמסגרת המאושרת.


טענה זו בתגובת הבנק לא עולה בבירור מעיון בדפי הבנק ולא מצאתי עיגון מספיק לתחשיב זה. ככל הנראה טענה זו לא לקחה בחשבון את העובדה כי הבנק אפשר לתובעת לבטל שלושה שיקים בסכום כולל של 14,342 ₪. העובדה כי הבנק אפשר גריעת שיקים, למרות שלכאורה יכול היה לסרב לאפשר ביטולם מסיבה של ניתנה הוראת ביטול ולא חוסר כיסוי מספיק, מלמדת על רצון הבנק לסייע למערערת. שעה שהבנק רשם כי השיקים בוטלו ולא סורבו, היה עליו להמשיך עם דרך פעולתו ולכבד את יתרת השיקים.


על כן לא עולה כי יש בסיס לטענת הבנק כי לא ניתן היה לכבד את שמונת השיקים. גם לו היה ניתן לכבד רק את חלקם, בנסיבות העניין בהן הבנק הסכים לביטולם של שלושה שיקים ובחר לכבד שני שיקים בסכומים קטנים, עולה כי יכול היה לברר עם הלקוח אילו מבין השיקים להחזיר כדי לכבד את יתר השיקים כדי לא לגרום לחריגה ממסגרת האשראי.


לאור כל האמור לעיל מצאתי כי גם ביחס לשמונת השיקים שסורבו ביום 16.11.18 היה למערערת יסוד סביר להניח כי יכובדו, ולכן יש לגרוע אותם ממניין השיקים המסורבים.


 


סוף דבר


10. עלה בידי המערערת להוכיח כי ביחס לעשרה שיקים מתוך 11 השיקים בהודעת ההגבלה, כי יש לגרוע אותם ממניין השיקים המסורבים.


על כן אני מורה על גריעת השיקים הבאים שמספרם: 202, 248, 185, 184, 205, 209, 221, 223, 232, 269.


בנסיבות העניין ומאחר והמערערת מהלכת על חבל דק בכל הנוגע לעמידה במסגרת החשבון, אין צו להוצאות.


העירבון בתיק יושב לידי ב"כ המערערת.


 


 


ניתן היום, ו' ניסן תשע"ט, 11 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.