• עו"ד תומר ריטרסקי

פס"ד בעניין הסתמכות על נוהג שבין הבנק ללקוח

עודכן ב: 23 מאי 2019

עשא (באר שבע) 29558-11-17 - יונה עדן נ' בנק לאומי בעמ סניף נתיבות, תק-של 2019(2), 5158(07/04/2019) - כבוד השופט מנחם שח"ק


פסק דין


 


בפני ערעור לפי סעיף 10(א)לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"), שעניינו ביטול הגבלה שהוטלה על חשבונו של המבקשת אצל המשיב (להלן, גם "הבנק"), עקב סירוב המחאות שמשך המערער.


המערער מבקש לגרוע את כל ההמחאות שסורבו, 13 במספר, מרשימת ההמחאות.


להלן רשימת ההמחאות שסורבו. בהמשך פסק הדין ההתייחסות להמחאות תהיה על דרך הפניה למספר הסידורי של כל המחאה ברשימה שלהלן.


מס"ד


מועד הצגה לפירעון


מספר השיק


סכום השיק


1


11.7.17


5000070


2,000


2


16.7.17


5000016


3,000


3


16.7.17


5000053


4,000


4


16.7.17


5000024


13,000


5


29.6.17


5000071


3,000


6


25.8.17


5000067


12,500


7


2.11.17


5000002


9,000


8


2.11.17


5000003


9,000


9


2.11.17


5000004


9,000


10


2.11.17


5000005


9,000


11


26.11.17


5000006


9,000


12


15.1.18


5000059


4,000


13


21.2.18


5000060


4,000


 


טענות הצדדים


1. אין מחלוקת כי המערער משרת ביחידת משמר הגבול, הבעלים של החשבון נשוא הערעור, המתנהל מזה כשלוש שנים בבנק לאומי, סניף נתיבות, מס' חשבון 3771035 (להלן: "החשבון").


2. אין מחלוקת כי למערער הועמדה מסגרת אשראי קבועה בחשבון בסמוך לפתיחתו, בסך 3,500 ₪ (להלן "מסגרת האשראי", או "המסגרת"), אשר הסתיימה ביום 31.12.2017.


3. להלן תמצית טענות המערער:


א. המשיב מסרב שקים בחשבונו גם כאשר קיימת יתרה מספקת בחשבונו.


ב. נציגי המשיב החלו להתעמר בו לאחר שהמשיב "גילה" כי הוא אח של לקוח עבר של המשיב, אשר מתנהלת כנגדו תביעה כספית וכי הוא מסייע לאחיו. משאמרו נציגי המשיב למערער שאינם מוכנים שבחשבון דנן ימשכו שיקים כעזרה למשפחתו, פעל שאוחזי השיקים לא יפקידו אותם אך לצערו, הדבר לא נעשה על ידי האוחזים.


ג. גם לאחר שניתן על ידי בית המשפט סעד זמני שהורה על מניעת תחילת ההגבלה, נציגי המשיב פעלו ככל שביכולתם להמשיך ולסרב שקים בחשבון, בכדי לצייר תמונה שגויה עבור בית המשפט.


ד. התנהלות המשיב גורמת לנזק כלכלי ותדמיתי בלתי הפיך עבור המערער.


ה. המשיב נהג לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון אף שהחשבון היה בחריגה, תוך שהמערער מפקיד כספים לחשבון יום או יומיים לאחר מועד הצגת ההמחאות לפירעון.


ו. אין יסוד לטענות המשיב כי בחשבונו מתנהלת פעילות אסורה של הלבנת הון וטוען כי אם טענת המשיב הייתה נכונה, היה המשיב כבר פועל לסגירת חשבונו.


ז. המשיב החזיר המחאות מסיבת אכ"מ חרף העובדה שהמערער הודיע מבעוד מועד על ביטולם.


ח. המשיב ביטל באופן חד צדדי את מסגרת האשראי של המערער בסוף שנת 2017 והמערער לא ידע על כך.


ט. בנוסף לטענות לעיל טוען המערער כי על בית המשפט לשקול שיקולי צדק, נוכח היותו בחור צעיר אשר כל עתידו הכלכלי נפגע כתוצאה מההגבלה אשר הוטלה עליו.


4. המשיב טוען בין היתר את אלה:


א. כי השיקים נשוא הערעור סורבו כדין בחשבון המערער עת במועד הפקדתם היה החשבון בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון, ומבלי שמתקיימת אחת העילות המנויות בסעיף 10 לחוק המאפשרת גריעת שיקים ממנין השיקים המסורבים בחשבון.


ב. לטענו, נמשכו שיקים על ידי המערער במסגרת פעילות עסקית של אחיו, אשר חשבונו הוגבל כדין ומדובר בפעילות אסורה בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.


ג. נציגי המשיב הבהיר למערער באופן חד משמעי וברור כי לא יכובדו שקים שיימשכו בחריגה ולא היה למערער יסוד סביר להניח כי המשיב יפרע את השיקים.


ד. הוראות הדין קובעות כי שיק המוצג לפירעון באין כיסוי, יוחזר מסיבת א.כ.מ. אף אם ניתנה לגביו הוראת ביטול.


ה. לעניין ביטול מסגרת האשראי בחשבון, המערער קיבל הודעה על ביטול המסגרת, ובכל מקרה דובר במסגרת זמנית הטעונה חידוש משנה לשנה.


5. להלן טענותיהם הפרטניות של הצדדים ביחס להמחאות שסורבו -


שיק מס' 1 : המערער טוען כי בתאריך 25.05.2017 נתן הוראה לביטול מספר שיקים, לרבות שיק זה . למרות בקשתו לביטול, סורב שיק זה בתאריך 11.07.2017, מסיבת א.כ.מ. ולא מסיבת נ.ה.ב.


לטענת המשיב ביום 11.7.2017 הוצג בחשבון המערער בעת היה חשבונו של המערער בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת. על פי האמור בפרק ההגדרות בסעיף 1 לחוק: "שיק שסורב - שק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב.. והבנק סירב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון... ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול". (ההדגשות כאן ולהלן, אינן במקור).


שיקים מס' 2-4: המערער טוען כי ביום 17.07.2017, היום בו הוצגו השקים לפירעון בחשבונו הוא הפקיד המערער 20,000 ₪ במזומן, לשם כיסוי השקים הנ"ל, אשר נמשכו מחשבונו ביום העסקים הקודם.


המערער טען לקיומו של נוהג שלפיו הבנק מכבד שיקים אף שנמשכו בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, תוך שהמערער דואג להפקדת כספים לכיסוי החריגה, יום או יומיים ואפילו יותר לאחר משיכת ההמחאות.


לטענת המשיב שיקים אלו הוצגו לפירעון לאחר שהתקיימה פגישה בינו לבין נציגת הבנק בה הובהר למערער כי שיקים שיופקדו ללא כיסוי יוחזרו, אף אם לאחר מכן יופקדו כספים לכיסויים, וזאת נוכח ההתנהלות הפסולה בחשבונו. כמו כן ,על אף שפעולת ההחזרה בחשבון נרשמה ביום 17.07.2017, יום ערך 16.07.2017 הוא המועד הרלוונטי להחזרת השיקים. משעמד החשבון בתאריך זה ביתרת חובה ללא מסגרת מספקת, הוחזרו השיקים מסיבת א.כ.מ.


שיק מס' 5: המערער טוען כי עוד ביום 25.05.2017 ניתנה על ידו הוראה לביטול שיק זה ואכן ביום 29.06.2017 סורב השיק בחשבונו מסיבת נ.ה.ב. לטענתו, לאחר ששלח מכתב מיום 25.07.2017 בגין המחאות 1-4, "העניש" אותו המשיב, חודש וחצי לאחר מועד הצגת המחאה 5 לפירעון, ושינה את הסירוב לסיבת א.כ.מ. כמו כן, נשלחה אליו התראה בגין חמישה שיקים חוזרים בהתאם להוראות החוק.


המשיב כופר בטענה להתעמרות במערער וטוען שהשיק הוחזר מסיבת נ.ה.ב. בשל טעות טכנית בלבד. מכתב המערער מיום 25.07.2017, העמיד את המשיב על טעותו, והמשיב פעל על פי הוראות הדין, שכן לא הייתה יתרה מספקת בחשבון במועד הפקדת השיק.


המשיב מדגיש כי לאחר סירוב שיק זה מסיבת א.כ.מ. הגיע מניין השקים החוזרים לחמישה ולכן נשלחה התראה בגין חמישה שיקים חוזרים בהתאם להוראות שיקים חוזרים ללא כיסוי.


ביחס לשיק מס' 6: שיק מס' 0067 בסך 12,500 ₪. טוען המערער כי השק הופקד בטעות על ידי מחזיק השיק. טרם הצגת השיק לפירעון הוחלף השיק בשיק מחשבון אחר ומשכך לא היה אמור להימשך מחשבון המערער.


ביחס לשיק מס' 6: שיק מס' 0067 בסך 12,500 ₪. לטענת המשיב מדובר בשיק אשר הוצג לפירעון בחשבון המערער עת לא עמדה בחשבון יתרה מספקת לכיסויו ומכאן הוחזר מסיבת א.כ.מ. כדין ואין נפקא מינה אם השיק הוצג בטעות או שלא.


ביחס לשיקים מס' 7-10: 4 שיקים : מס' 0002-0005 בסך 9000 ₪ כל אחד מהם.


השקים נמשכו מחשבונו ללא אישורו על ידי "חברת מבנה דרום". השקים ניתנו כשקים לביטחון בלבד מ"חברת הרי מרום", היא חברה בבעלות משפחתו של המערער. סוכם בין הצדדים כי השקים ניתנו לביטחון בלבד אך השקים הופקדו.


ביחס לשיקים מס' 7-10: 4 שיקים : מס' 0002-0005 בסך 9000 ₪ כל אחד מהם. לטענת המשיב מדובר בשיקים אשר הוצגו לפירעון בחשבון המערער עת לא עמדה בחשבון יתרה מספקת לכיסויו ומכאן הוחזר מסיבת א.כ.מ. השיקים הוצגו בתאריך 2.11.2017 - כחודשיים לאחר שהומצאה למערער התראה בגין חמישה שיקים חוזרים ולאחר פגישת המערער עם המשיב בה הובהר כי שיקים שיופקדו ללא כיסוי יוחזרו אף אם לאחר מכן יופקדו כספים לכיסויים וזאת נוכח ההתנהלות הפסולה בחשבונו.


המשיב מדגיש כי שיקים אלו לא נמשכו עבור המערער או פעילות עסקית שלו, אלא עבור אחרים ועסקיהם שאינם בשליטת המערער ולכן, מצפה המשיב כי לאחר ההתראה שנשלחה אליו, וכמו כן, ההתראה אשר קיבל, ינקוט המערער במשנה זהירות בכל הנוגע למשיכת שיקים מחשבונו.


שיק מס' 11: המערער מצביע על כך שזה סורב לאחר צו המניעה וטוען, בדומה לשקים 7-10, כי גם זה הופקד חרף הבטחה מפורשת של המחזיק, שקיבל אותו לביטחון בלבד.


לטענת המשיב , אין משמעות לכך שהשיק סורב לאחר צו המניעה שכן, צו המניעה ניתן כנגד הגבלת החשבון ואין תכלית הצו להכשיר פירעון שקים ללא כיסוי. המשיב הוסיף כי משיכת השיקים בחשבון נעשתה במסגרת פעילות עסקית של אחר ומכאן שהשיק לא נמסר על ידי המערער לאוחז ואין כל אפשרות בידי המערער לפרט את נסיבות מסירת השיק ואת התנאים לפירעונו.


שיק מס' 12: לטענת המערער בעת סירוב השיק הייתה יתרה מספקת לפירעונו, אלא שהמשיב ביטל את מסגרת האשראי של המערער ללא ידיעתו. לטענתו, כאשר הבין כי מסגרת האשראי בחשבונו בטלה, מיהר לבצע הפקדת מזומן בחשבון לצורך כיסוי שיק זה אך חרף ההפקדה, בחר המשיב לסרב שיק זה.


לטענת המשיב ביום 31.12.17 הסתיימה מסגרת האשראי של המערער ואופסה, באופן שמיום זה אסור היה על המערער להעמיד את חשבונו ביתרת חובה בסכום האמור. לטענתו, המערער ידע כי עליו לחדש את מסגרת האשראי, שכן המשיב שלח לו מבעוד מועד הודעה על סיום תוקפה של המסגרת. בעקבות הפקדת המזומנים אשר ביצע המערער לחשבונו (האחת בסך 3500 ₪ ואחת נוספת בסך 1000 ₪) עמדה בחשבון המערער יתרת זכות בסך 579.15 ₪, אולם עקב ביטול מסגרת האשראי, הרי שלא הייתה מסגרת אשראי ולאחר הפקדת השיק, חשבון המערער היה ביתרת חובה ולפיכך הוחזר השיק מסיבת א.כ.מ.


שיק מס' 13 : טוען המערער כי השיק הופקד ביום 15.02.2018, כאשר בחשבון המערער הייתה יתרת זכות בסך 4118.96 ₪, אולם המשיב סרב את השיק מסיבה טכנית (חוסר זהות לדוגמת חתימה). לטענתו, המשיב לא טרח ליצור עמו קשר וביום 19.02.2018 שוב הופקד השיק וגם הפעם סרב המשיב לשיק מסיבה טכנית. בנקודה זאת החליט המערער לדבריו למשוך את הכסף מחשבונו ולהביא אותו לאוחז השיק, אלא שלפני שהספיק ליצור קשר עם אוחז השיק, הפקיד אותו אוחז השיק בפעם השלישית. אז כבר לא עמדה יתרת זכות בחשבון וביום 22.2.18 השיק סורב א.כ.מ, ללא אזכור כי חתימת המערער על השיק אינה זהה.


המשיב טוען כי טענת המערער בדבר החזרת השיק מסיבה טכנית אינה רלוונטית לערעור, שכן החזרת השיק מבחינה טכנית אינה מכלילה את השיק במניין שקים חוזרים מסיבת א.כ.מ. ביתרת הזכות שבחשבון לא היה די לכיסוי השיק ולפיכך הוחזר השיק מסיבת א.כ.מ.


6. ביום 7.2.19 התקיים דיון במעמד הצדדים, נשמעו בו עדויות המערער והמצהירה מטעם המשיב והצדדים סכמו טענותיהם.


 


המסגרת הנורמטיבית:


7. סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כדלקמן:


10". (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:


(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;


...


(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;


8. "חוק שקים ללא כיסוי נועד, על פי תכליתו, לבער נגע משיכת שקים ללא כיסוי, בהינתן כי נזקיה מעיבים על חיי כלכלה תקינים ותוצאותיה ניבטות בהיבט הכלכלי והחברתי יחד" (א. בן טובים ומ. פסטרנק, "חוק שקים ללא כיסוי" משפט וממשל כרך ו' (תשס"א), עמ' 199, 201).


בבוא בית המשפט להידרש להודעת ערעור בסוגיה הנדונה הגישה הראויה היא מחמירה. כך קבע בית המשפט העליון ברע"א 9162/04סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ :


"ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כיסוי, צריך שתהא מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך הן על הנפגעים הישירים שלא נפרעו שיקים שנמסרו להם, ולעתים - כפי שציין בית המשפט המחוזי - על צדדים שלישיים, והן, במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה. לפיכך, ומבלי לפגוע במעשים ופעלים אחרים של המבקשים, אין מנוס מהפעלת הסנקציות שקובע המחוקק... על מושכי שיקים ללא כיסוי לידע, כי אינטרס הציבור, שעליו אמונים בתי המשפט, הוא להיאבק בכך. אין פירוש הדבר שלא יהיו מקרים בהם תובא תקופת הסעד הזמני בחשבון, כגון על פי נסיבות אישיות מיוחדות. אך משבנגע ומכת מדינה עסקינן, אין מנוס ככלל משימוש באפשרות זו בצמצום ומתוך גישה מחמירה."


9. על המערער, המבקש לגרוע שיק מרשימת השיקים המסורבים מוטל הנטל להוכיח, כי התקיימה אחת מהעילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי.


10. כפי שסוכם בפס"ד עש"א (שלום פ"ת) 20645-01-17 ראני מרעב נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ:


"עצם העובדה שהמשיב נהג לכבד שיקים, שהוצגו לפירעון בחשבון, חרף החריגה שנוצרה בחשבון עקב כך אין בה כדי להקנות למערער יסוד סביר להניח, כי על המשיב הייתה מוטלת חובה לפרוע את השיקים נשוא הערעור".


כותב השופט י' עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981":


"להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נדרש דפוס התנהגות מתמשך בין הבנק ללקוח - להבדיל מהתנהגויות אקראיות ".


11. במקרים מסוימים ניתן בפסיקה משקל לכך שלמערער לא הייתה שליטה על הפקדת המחאות על ידי צדדים שלישיים, וכפי שסיכם בית המשפט בעש"א 31602-04-18 גיזהלאו טסמה ואח' נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ:


"לא אחת נשמעו קולות הקוראים, במקרים מתאימים, בין על דרך של פרשנות רשימת עילות הביטול כרשימה שאינה סגורה, ובין על דרך של פרשנות מרחיבה לעילות הביטול הקיימות, לאפשר אף גריעתו של שיק שסורב עקב הסתמכות הלקוח על מעשה או מחדל של צד ג', בנסיבות המתאימות".


דברים בהקשר זה הובאו במאמרו של כבוד השופט עמית הנ"ל:


"לדעתנו,בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג׳ ככזה,היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון.פרשנות מרחיבה זו,יש בה כדי לפתור מקרים ״קשים״,שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות,שלא יכול היה לצפותן או לשלוט עליהן.לפרשנות המוצעת על־ ידינו יש תימוכין גם בפסיקה... למעשה, אין כמעט גבול לטעויות העלולות להתרחש, הן מצד הבנק והן מצד הלקוח, אשר בעטיין מסרב הבנק לכבד שיק של הלקוח, ללא הצדקה של ממש. ואפילו ישנה הצדקה לאי-כיבוד שיק מסויים, הרי רבים המקרים בהם אין בכך כדי לבסס עניינית הסקת מסקנה בדבר אי-אמינותו הכלכלית של מחבר ההמחאה"


12. לעניין נטילה בחשבון של שיקולי צדק, קבעה הפסיקה כי עילות הביטול הקבועות בחוק אינן מהוות רשימה סגורה, וכי ניתן, בנסיבות חריגות, משיקולים של צדק, לבטל את הבאתו של שיק במניין שיקים שסורבו [רא' גם למשל בבש"א (ירושלים) 7001/03 חיון יעקב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] (9/2/04) וכן אצל עמית, שם, בעמודים 471 ו - 475 והאסמכתאות שם].


 


דיון


13. לאחר עיון בדפי הבנק ובעדויות שנשמעו, במקרה דנן יש לקבוע שעובר לחודש יולי 2017, אז חדל הבנק מלכבד המחאות שהופקדו עת לא היה בחשבון כיסוי מספיק, התנהלות הבנק מול המערער אכן יצרה מצב שהמערער, מנקודת מבטו, יכול היה לפרשו כהסכמה מכללא של הבנק לכך שתכובדנה המחאות, גם אם הדבר יביא לחריגה זמנית מן המסגרת.


עדות נציגת הבנק בהקשר זה (עמ' 12 לפרוטוקול) חיזקה מסקנה זו, שכן בעדותה היא הסכימה שזוהתה פעילות חריגה החל בחודש מרץ 2017 וחרף זאת, עיון בדפי הבנק שצורפו מעלה כי עד לחודש יולי 2017, הבנק כיבד לא מעט המחאות שנמשכו על ידי המערער, חרף העובדה שכיבוד השיק בזמן הרלוונטי יצר חריגה ממסגרת האשראי המאושרת. הדברים אמורים בין היתר ביחס להמחאות שהוצגו לפירעון ביום 3.3.17, 10.3.17, 5.6.17 (רא' פרו', עמ' 10, שורה 7 ואילך). יש לזכור כי חשבון המערער פעל באופן תקין, אליבא דהמשיב, משך כשנתיים וחצי, עד לחודש מרץ 2017 (ראה פרוטוקול עמ' 12 שו' 30 ותצהיר נציגת הבנק סעיף 7-8) .


מצב דברים זה, יצר, כך מסתבר, ציפייה מצד המערער שהבנק ימשיך לכבד המחאות, גם אם ייצרו חריגה זמנית בחשבון.


14. לטעמי, התנהלות הבנק עד 16.7.17, גיבשה תמונה חוזית כזו המבססת את דרישת סעיף 10(א)(3) לחוק, היינו היה למערער יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את ההמחאות.


15. שיק מס' 1, הוצג לפירעון ביום 11.7.17, היינו טרם הובהר למערער, גם לשיטת המשיב, שהמשיב החליט לחדול מלכבד המחאות ללא כיסוי מספיק.


נוכח האמור, והיות שלמערער היה באותו מועד יסוד סביר להניח שההמחאה תכובד, יש להורות על גריעת המחאה מס' 1 מרשימת השיקים המסורבים.


16. בכל הנוגע להמחאות 2-4, שהופקדו ביום 16.7.17 , מצב הדברים מבחינת המערער מורכב יותר.


אין מחלוקת שביום 16.7.17 נוצר קשר עם המערער והבנק התריע בפניו על העובדה שהוצגו לפירעון המחאות שכיבודן יצור חריגה של 20,000 ₪.


הבנק טוען כי ביום 17.7.17 הגיע המערער והפקיד במזומן סך של 20,000 ₪ אולם היה זה מאוחר מידי, שכן יום הערך הוא 16.6.17, ולכן סורב השיק כדין, עת בחשבון לא עמד כיסוי מספיק.


גרסת המערער בעניין זה אינה אחידה. בעוד שבתצהירו (סעיף 27) הצהיר כי ביצע את הפקדת המזומן ביום 17.7.17 בשעה 13:30 וטען כי היה על הבנק לכבד את ההמחאה, שכן יום העסקים הסתיים באותו יום בשעה 18:00, בדיון טען כי הפקיד ביום 16.7.17 "אחרי השעה 18:00" (עמ' 7 שו' 36). עם זאת, המערער סייג ואמר כי יתכן שהוא מתבלבל עקב קושי לזכור (עמ' 8 שו' 2).


יש אפוא לקבוע כי המערער איחר להפקיד את סכום המזומן בחשבון ועשה כן רק לאחר שההמחאות הנ"ל (2-4) סורבו.


נעיר כאן כי המערער הניח בתחילה כי ההמחאות סורבו רק ביום 17.7.17 ועל בסיס זה טען כי סכום המזומן הופקד ביום הסירוב, ברם נציגת הבנק נתנה הסבר מניח את הדעת לכך שבדפי הבנק מופיע הרישום לצד תאריך 17.7.17 ויש לקבל את ההנחה שההמחאה סורבה ביום 16.7.17 (סעיפים 43-45 לתצהיר, עמ' 10 שו' 35 לפרוטוקול).


17. אולם, על אף הקביעה שהמערער איחר בהפקדת סכום המזומן, לא ניתן להתעלם מכך שעד ליום 16.7.17 לא הודיע הבנק למערער שיחדל מכיבוד המחאות בחשבון ככל שאלו תופקדנה במועד בו אין מסגרת מספקת.


18. יש לזכור שההמחאות נמסרו על ידי המערער לצדדים שלישיים ולמערער לא הייתה שליטה מלאה עליהן ועל עיתוי הפקדתן.


19. ככל שהבנק ביקש לשנות מן הנוהג שהתגבש, וכאמור היה בו די כדי להניח יסוד סביר מצד המערער לצפות שהמחאות המופקדות על ידו תכובדנה, למצער בכפוף להפקדה, גם אם מאוחרת, איני סבור שהבנק יכול היה להסתפק בעצם החזרת ההמחאה הראשונה ולהניח שבכך יש כדי להוות הודעה למערער על שינוי המדיניות כלפיו.


לאחר תקופה ממושכת שבמהלכה כיבד הבנק המחאות של המערער חרף חריגה מן המסגרת, לא ניתן להלום הסתפקות בהחזרת המחאה אחת כצעד מספיק ליידוע הלקוח על כוונת הבנק לשנות את ההתנהלות מולו. התנהלות סבירה של הבנק חייבה אותו ליזום פניה אל המערער - ומוטב עוד בטרם החזרת ההמחאה הראשונה וליידעו על השינוי. הבנק לא יכול לצאת מהנחה שהחזרת שיק, תביא את הלקוח להבין מיידית כי חל שינוי במדיניות. יתכן שהלקוח כלל לא יצפה בחשבון הבנק משך זמן מה וכלל, לא יתוודע לעובדת החזרת השיק, או למצער לא יספיק לנקוט פעולה מספקת למניעת הפקדת המחאות נוספות שהוצאו תחת ידו טרם התוודע לשינוי במדיניות.


יש לזכור בהקשר זה, כי ההמחאה הראשונה סורבה ביום 11.7.17, לאחר תקופה ממושכת של התנהגות המצביעה על נוהג לכבד המחאות חרף החריגה, כאמור.


לא ברור מדוע הבנק לא יצר קשר עם המערער בטרם החליט לסרב את ההמחאה הראשונה ואף לא לאחר מכן, בפרק הזמן של חמשת הימים מעת הסירוב הראשון, עד לסירוב ההמחאות הבאות.


20. אכן, ראויה להישמע טענת המשיב, שעם סירוב ההמחאה הראשונה, ביום 11.7.17 היה על המערער להבין שאין בכוונת הבנק להמשיך ולהתנהג בהתאם לנוהג שהתגבש, שבמסגרתו מכובדות המחאות חרף העדר מסגרת מספקת, אולם יש להעמיד טענה זו אל מול השיקולים הנוגדים, שתוארו לעיל. פרק הזמן הקצר בין סירוב ההמחאה הראשונה לבין סירוב 3 ההמחאות הבאות, 5 ימים בסך הכל, בצירוף נסיבות ההודעה מיום 16.7.17.


על פי האמור בתצהיר נציגת הבנק (סעיף 9), המערער הוא שהגיע אל הסניף ומסר שהופקדו בחשבון המחאות שצפויות להעמיד את החשבון בחריגה וגלל סיפור על עזרה לאחיו שהסתבך. מדברי נציגת הבנק עולה כי הבנק כלל לא התכוון באותו זמן ליצור קשר עם המערער וסביר להניח כי אילולא התייצב המערער בבנק מיוזמתו, היו שלוש ההמחאות 2-4 מסורבות, אף הן בדומה להמחאה 1, מבלי שהמערער יקבל כל הודעה מסודרת על השינוי שחל בהתנהלות הבנק.


21. באמור אין כדי לקבוע חד משמעית שגם לגבי המחאות 2-4 היה למערער יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את ההמחאות, חרף החריגה, וקיים ספק האם יש בו כדי לעמוד בהוראות החוק בהקשר זה.


22. המערער העיד שהיה עוקב באופן קבוע ואף עורך רישומים ביחס לשיקים ועל אף שלא נשאל על כך באופן ישיר בחקירתו, סבירה יותר ההנחה שידע על סירוב השיק הראשון בטרם הופקדו שיקים 2-4 (ראה עדותו עמ' 8, שורה 7-13), אולם כאשר מצורפים לכך שיקולי צדק שבית המשפט מוסמך לשקול, אני סבור שעלה בידי המערער להרים את הנטל גם ביחס להמחאות 2-4 ולבסס את בקשתו לגורען מן הרשימה. גם אם המערער כשל בניהול החשבון ואף אם ידע זמן מה קודם ליום 16.7.17 על כך שהוחזר לו שיק, לא יהיה זה צודק להורות על הותרת ההמחאות הנ"ל ברשימה. כאמור, ידיעת של המערער על החזרת השיק הראשון ספק אם ניתן לראות בה, ככל שכך היה, בבחינת הודעה מספקת וברורה מספיק מצד הבנק למערער. שנית, פרק הזמן שחלף עד לסירוב השני, היה קצר וכלל לא ברור שלמערער הייתה יכולת למנוע מן האוחזים בהמחאות את הפקדתן. שלישית, המערער, בחור צעיר בראשית דרכו והרושם הוא אכן שנקלע בעל כורחו לעניינים לא לו, בבואו לסייע לאחיו שנקלע לקשיים.


כפי שהוטעם לעיל, מטרת החוק הינה להגן על הציבור מפני מושכי שיקים פזרנים, בעלי מוסר תשלומים ירוד ואין זה המקרה שלפנינו.


לאור אלו, יש להורות כי גם המחאות 2-4 תיגרענה מרשימת השיקים המסורבים.


23. העובדות ונימוקים הנ"ל מביאים למסקנה שגם את המחאה מס' 5 יש לגרוע מן הרשימה. ההמחאה בוטלה ביוזמת המערער ביום 25.5.17, עוד בתקופה בה התקיים הנוהג במסגרתו מכובדות המחאות חרף העדר כיסוי מספיק. גם מועד ההצגה לפירעון, 29.6.17, חל עוד במהלך תקופה זו. אמנם, החלטת הבנק להמיר את סיבת ההחזרה מנה"ב לאכ"מ התקבלה רק ביום 10.8.17, אולם ברור מאליו שאת המועד הקובע לעניין בחינת כוונותיו של המערער ועמידתו בהוראות סעיף 10(א)(3) יש לבחון ביחס למועד שבו ההמחאה הופקדה ולא מועד החלטת הבנק. הבנק עצמו מודה ששינוי סיבת ההחזרה נבע מכך שהמערער במכתב מיום 25.7.17 "העמיד את הבנק על הטעות", כאמור.


במילים אחרות, אילו היה הבנק פועל כנדרש בזמן אמת, אליבא דהשקפתו שלו, היה עליו להורות על החזרת ההמחאה מחמת העדר כיסוי ובמקרה כזה, היה מקום להורות על גריעת ההמחאה, בדיוק מאותם טעמים שבעטיים נמצא שי לגרוע את המחאה מס' 1. העובדה שהבנק איחר, עקב טעות, בקביעת סיבת ההחזרה, אינה פוגמת כי הוא זה במסקנה זו.


המחאה מס' 5 אף היא ראויה אפוא להיגרע מרשימת ההמחאות המסורבות.


24. אין מחלוקת שבפגישת המערער עם נציגי המשיב בתאריך 16.07.2019 הובהר לו באופן ברור וחד משמעי כי המשיב לא יאפשר עוד משיכת שיקים בחריגה ממסגרת אשראי גם אם ביום שלמחרת יופקדו כספים לכיסוי המשיכה. על רקע זה יש לבחון את ההמחאות הבאות.


25. בעניין שיקים מס' 6-11 טוען המערער, כי הופקדו בטעות על ידי מחזיקי השיקים. המשיב טוען, כי אין נפקא מינה אם השיק הוצג בטעות או לא, שכן, ככל שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון המערער, היה עליו להחזיר את השיק מסיבת א.כ.מ.


כאמור, בפסיקה הוכרה במקרים מסוימים טענה מעין זו אולם בתיק דנן לא עלה בידי המערער לשכנע כי יש למקום להורות על גריעת ההמחאות שלגביהן נטען שהופקדו על ידי צדדים שלישיים בטעות או בניגוד למוסכם.


ככל שביקש המערער לשכנע בהקשר זה, היה עליו להביא ראיות טובות יותר לנטען, ולמשל עדות האוחזים בשיקים או לכל הפחות עדות אחיו, שהשיקים ניתנו לנושיו, ולפרוש יריעה עובדתית רחבה יותר ביחס לשיקים אלו.


עדותו היחידה של המערער, הנוגע בדבר, אין בה די.


משכך, דין הערעור דחייה ביחס להמחאות 6-11.


26. בעניין שיק מס' 12, טוען המערער שהפקיד מזומן בחשבונו, אולם בשל העובדה כי במועד הפקדת השיק לא הייתה מסגרת אשראי בחשבון, הוחזר השיק מסיבת א.כ.מ. למרות הפקדת המזומן. לטענת המשיב, נשלחה התראה בעניין ביטול המסגרת למערער.


אין מחלוקת כי כל השנים שקדמו לכך, מסגרת האשראי של המערער חודשה מידי שנה בשנה מבלי שהיה על המערער ליזום פניה לבנק על מנת לבקש את המשך המסגרת ואדרבה נציגת המשיב העידה (עמ' 13 שו' 5-8) כי המסגרת חודשה בשנתיים שקדמו להפסקתה, ואף מופיעה תרשומת שהדבר נעשה בשיחה טלפונית מול המערער.


התנהלות מעין זו של בנק משפיעה מן הסתם גם על תודעתו של הלקוח, המערער דנן, אשר מנקודת מבטו לא היתה לו סיבה להניח שנוהגו של הבנק בהקשר של חידוש המסגרת ישתנה - וודאי מבלי שיצרו עימו קשר. גם אם שיקולים מקצועיים ושיקולי מדיניות לגיטימיים הנחו את הבנק בבואו לשלול מן המערער את מסגרת האשראי, או לא לחדשה, לא סבירה בחירתו לעשות כן באופן חד צדדי מבלי ליצור קשר מבעוד מועד עם המערער וליידעו על כך.


נטען אמנם שלמערער נשלח מכתב המודיעו על הפסקת המסגרת, אולם לא הוגשה ראיה ממנה ניתן ללמוד כי המכתב אכן נשלח בפועל על ידי חברת הדואר, ואין צריך לומר שלא הוגשה ראיה המצביעה על כך שהמערער קיבל אותו ואימתי.


אין חולק שאילו חודשה המסגרת, בסך 3,500 ₪, במועד הפקדת ההמחאה מס' 12, 15.1.18, עמדה בחשבון יתרה שאפשרה כיבוד השיק תוך עמידה במסגרת.


בנסיבות המתוארות, היה למבקש יסוד סביר להניח שהמחאה 12 תכובד ויש להורות על גריעתה מרשימת ההמחאות המסורבות.


27. בעניין שיק מס 13 אשר הוחזר פעמיים מסיבה טכנית ובשלישית באין כיסוי מספיק, יש לקבל את הערעור משיקולי צדק. אכן, כטענת המשיב, לאחר שסורבה המחאה מס' 12 ובמיוחד לאחר השיחות שנערכו עם המערער עוד ביולי בשנה הקודמת, היה עליו להניח שהבנק לא יכבד המחאות שכיבודן יצור חריגה בחשבון. אלא מאי? המחאה 13 בסך 4,000 ₪, הופקדה בחשבון ביום 15.2.18, עת הייתה בחשבון יתרת זכות של 4,119 ₪, לאחר שהופקד באותו יום סכום מזומן זהה לסכום השיק - 4,000 ₪.


במועד ההפקדה השניה, 19.2.18, עמדה יתרה זהה וגם אז הוחזר השיק "טכני".


גם אליבא דהמשיב לא הייתה כל מניעה לכבדה באותו מועד מבחינת מסגרת האשראי, אלא שההמחאה סורבה מסיבה "טכנית".


ביום 21.2.18, הופקד השיק בשלישית אולם מתברר שביני לביני, ביום 20.2.18 ירד בחשבון סכום לטובת חברת ליסקאר שיצר מצב שכיבוד השיק יעמיד את החשבון בחריגה.


בתיק לא מצויות ראיות טובות מהן ניתן ללמוד מדוע חזרה ההמחאה מסיבה טכנית פעמיים עת החשבון היה ביתרת זכות מספקת, מלבד ההצהרה על עצם ההחזרה. הנטל להראות שדובר בסיבה טובה היה מונח על כתפי הבנק והוא לא עמד בו.


ועוד - גם אם נניח שנמצא הבדל בין חתימת המערער על גבי השיק לבין דוגמת חתימתו בבנק באופן שלבנק הייתה סיבה טובה להחזיר את ההמחאה עקב כך, התנהלות המערער בהקשר של שיק זה, במסגרתה דאג שבחשבון תעמוד יתרת זכות מספקת ולאחר מכן ניסיונו לשלם לאוחז בשיק מלמדת על כך שפעל באופן ממשי למניעת מצב שהשיק יוחזר. סביר לקבוע שהמערער לא ידע על כך שקיימת בעיה בחתימה ואילולא בעיה זו פעולותיו אכן היו מונעות את הסירוב. באלו יש כדי להוסיף למשקל שיקולי הצדק ביחס להמחאה זו.


יש על כן להורות על גריעתו של שיק מס' 13, משיקולי צדק.


28. לפני סיום יוער כי לא מצאתי צורך להתייחס באופן מיוחד לסוגיית הלבנת ההון שהועלתה על ידי הצדדים, מידת מעורבותו של המערער בעסקיו של אחיו והשאלה האם ועד כמה היה רשאי לשמש "צינור" לעסקי האח, ככל שכך היה. ראשית, לא הובאו ראיות משמעותיות בהקשר זה ומובן שלא ניתן להסתפק בטענות הכלליות והלא מפורטות שהוצגו. שנית, גם אם נניח שלבנק עמדה הזכות ליטול בחשבון סוגיות אלו בבואו לבחון האם לחדול מכיבוד המחאות בחריגה בחשבון, או לחדול מהעמדת מסגרת אשראי למערער, אין בכך רלוונטיות לשיקולים שפורטו לעיל שבעטיים מצאתי כמוצדק להורות על גריעת ההמחאות שנגרעו מרשימת ההמחאות המסורבות. אדרבה, ככל שביולי 2017 מצא הבנק שבחשבונו של המערער מתנהלת פעילות חריגה כזו או אחרת, הדבר רק מדגיש את מחדלו של הבנק בכך שלא מיהר ופנה למערער מיוזמתו ולא התריע בפניו מבעוד מועד על הפעילות ועל כוונתו של הבנק לשנות מן המדיניות שהתגבשה.


התוצאה היא שאני מורה על ביטול הבאת שיקים מס' 1-5, 12-13 במנין השיקים שסורבו למערער.


המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 11,700 ₪.


המזכירות תשיב לידי המערער את הפיקדון שהופקד על ידו.


 


 


ניתן היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.


© 2016 by Tomer C. Henryk RYTERSKI, law firm & notary Inc.

  • Facebook Social Icon
  • Google+ Social Icon