• עו"ד תומר ריטרסקי

פס"ד בעניין הסתמכות על נוהג שבין הבנק ללקוח

עודכן: 23 במאי 2019

עשא (באר שבע) 29558-11-17 - יונה עדן נ' בנק לאומי בעמ סניף נתיבות, תק-של 2019(2), 5158(07/04/2019) - כבוד השופט מנחם שח"ק


פסק דין


 


בפני ערעור לפי סעיף 10(א)לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק"), שעניינו ביטול הגבלה שהוטלה על חשבונו של המבקשת אצל המשיב (להלן, גם "הבנק"), עקב סירוב המחאות שמשך המערער.


המערער מבקש לגרוע את כל ההמחאות שסורבו, 13 במספר, מרשימת ההמחאות.


להלן רשימת ההמחאות שסורבו. בהמשך פסק הדין ההתייחסות להמחאות תהיה על דרך הפניה למספר הסידורי של כל המחאה ברשימה שלהלן.


מס"ד


מועד הצגה לפירעון


מספר השיק


סכום השיק


1


11.7.17


5000070


2,000


2


16.7.17


5000016


3,000


3


16.7.17


5000053


4,000


4


16.7.17


5000024


13,000


5


29.6.17


5000071


3,000


6


25.8.17


5000067


12,500


7


2.11.17


5000002


9,000


8


2.11.17


5000003


9,000


9


2.11.17


5000004


9,000


10


2.11.17


5000005


9,000


11


26.11.17


5000006


9,000


12


15.1.18


5000059


4,000


13


21.2.18


5000060


4,000


 


טענות הצדדים


1. אין מחלוקת כי המערער משרת ביחידת משמר הגבול, הבעלים של החשבון נשוא הערעור, המתנהל מזה כשלוש שנים בבנק לאומי, סניף נתיבות, מס' חשבון 3771035 (להלן: "החשבון").


2. אין מחלוקת כי למערער הועמדה מסגרת אשראי קבועה בחשבון בסמוך לפתיחתו, בסך 3,500 ₪ (להלן "מסגרת האשראי", או "המסגרת"), אשר הסתיימה ביום 31.12.2017.


3. להלן תמצית טענות המערער:


א. המשיב מסרב שקים בחשבונו גם כאשר קיימת יתרה מספקת בחשבונו.


ב. נציגי המשיב החלו להתעמר בו לאחר שהמשיב "גילה" כי הוא אח של לקוח עבר של המשיב, אשר מתנהלת כנגדו תביעה כספית וכי הוא מסייע לאחיו. משאמרו נציגי המשיב למערער שאינם מוכנים שבחשבון דנן ימשכו שיקים כעזרה למשפחתו, פעל שאוחזי השיקים לא יפקידו אותם אך לצערו, הדבר לא נעשה על ידי האוחזים.


ג. גם לאחר שניתן על ידי בית המשפט סעד זמני שהורה על מניעת תחילת ההגבלה, נציגי המשיב פעלו ככל שביכולתם להמשיך ולסרב שקים בחשבון, בכדי לצייר תמונה שגויה עבור בית המשפט.


ד. התנהלות המשיב גורמת לנזק כלכלי ותדמיתי בלתי הפיך עבור המערער.


ה. המשיב נהג לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון אף שהחשבון היה בחריגה, תוך שהמערער מפקיד כספים לחשבון יום או יומיים לאחר מועד הצגת ההמחאות לפירעון.


ו. אין יסוד לטענות המשיב כי בחשבונו מתנהלת פעילות אסורה של הלבנת הון וטוען כי אם טענת המשיב הייתה נכונה, היה המשיב כבר פועל לסגירת חשבונו.


ז. המשיב החזיר המחאות מסיבת אכ"מ חרף העובדה שהמערער הודיע מבעוד מועד על ביטולם.


ח. המשיב ביטל באופן חד צדדי את מסגרת האשראי של המערער בסוף שנת 2017 והמערער לא ידע על כך.


ט. בנוסף לטענות לעיל טוען המערער כי על בית המשפט לשקול שיקולי צדק, נוכח היותו בחור צעיר אשר כל עתידו הכלכלי נפגע כתוצאה מההגבלה אשר הוטלה עליו.


4. המשיב טוען בין היתר את אלה:


א. כי השיקים נשוא הערעור סורבו כדין בחשבון המערער עת במועד הפקדתם היה החשבון בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון, ומבלי שמתקיימת אחת העילות המנויות בסעיף 10 לחוק המאפשרת גריעת שיקים ממנין השיקים המסורבים בחשבון.


ב. לטענו, נמשכו שיקים על ידי המערער במסגרת פעילות עסקית של אחיו, אשר חשבונו הוגבל כדין ומדובר בפעילות אסורה בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.


ג. נציגי המשיב הבהיר למערער באופן חד משמעי וברור כי לא יכובדו שקים שיימשכו בחריגה ולא היה למערער יסוד סביר להניח כי המשיב יפרע את השיקים.


ד. הוראות הדין קובעות כי שיק המוצג לפירעון באין כיסוי, יוחזר מסיבת א.כ.מ. אף אם ניתנה לגביו הוראת ביטול.


ה. לעניין ביטול מסגרת האשראי בחשבון, המערער קיבל הודעה על ביטול המסגרת, ובכל מקרה דובר במסגרת זמנית הטעונה חידוש משנה לשנה.


5. להלן טענותיהם הפרטניות של הצדדים ביחס להמחאות שסורבו -


שיק מס' 1 : המערער טוען כי בתאריך 25.05.2017 נתן הוראה לביטול מספר שיקים, לרבות שיק זה . למרות בקשתו לביטול, סורב שיק זה בתאריך 11.07.2017, מסיבת א.כ.מ. ולא מסיבת נ.ה.ב.


לטענת המשיב ביום 11.7.2017 הוצג בחשבון המערער בעת היה חשבונו של המערער בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת. על פי האמור בפרק ההגדרות בסעיף 1 לחוק: "שיק שסורב - שק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב.. והבנק סירב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון... ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול". (ההדגשות כאן ולהלן, אינן במקור).


שיקים מס' 2-4: המערער טוען כי ביום 17.07.2017, היום בו הוצגו השקים לפירעון בחשבונו הוא הפקיד המערער 20,000 ₪ במזומן, לשם כיסוי השקים הנ"ל, אשר נמשכו מחשבונו ביום העסקים הקודם.


המערער טען לקיומו של נוהג שלפיו הבנק מכבד שיקים אף שנמשכו בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, תוך שהמערער דואג להפקדת כספים לכיסוי החריגה, יום או יומיים ואפילו יותר לאחר משיכת ההמחאות.


לטענת המשיב שיקים אלו הוצגו לפירעון לאחר שהתקיימה פגישה בינו לבין נציגת הבנק בה הובהר למערער כי שיקים שיופקדו ללא כיסוי יוחזרו, אף אם לאחר מכן יופקדו כספים לכיסויים, וזאת נוכח ההתנהלות הפסולה בחשבונו. כמו כן ,על אף שפעולת ההחזרה בחשבון נרשמה ביום 17.07.2017, יום ערך 16.07.2017 הוא המועד הרלוונטי להחזרת השיקים. משעמד החשבון בתאריך זה ביתרת חובה ללא מסגרת מספקת, הוחזרו השיקים מסיבת א.כ.מ.


שיק מס' 5: המערער טוען כי עוד ביום 25.05.2017 ניתנה על ידו הוראה לביטול שיק זה ואכן ביום 29.06.2017 סורב השיק בחשבונו מסיבת נ.ה.ב. לטענתו, לאחר ששלח מכתב מיום 25.07.2017 בגין המחאות 1-4, "העניש" אותו המשיב, חודש וחצי לאחר מועד הצגת המחאה 5 לפירעון, ושינה את הסירוב לסיבת א.כ.מ. כמו כן, נשלחה אליו התראה בגין חמישה שיקים חוזרים בהתאם להוראות החוק.


המשיב כופר בטענה להתעמרות במערער וטוען שהשיק הוחזר מסיבת נ.ה.ב. בשל טעות טכנית בלבד. מכתב המערער מיום 25.07.2017, העמיד את המשיב על טעותו, והמשיב פעל על פי הוראות הדין, שכן לא הייתה יתרה מספקת בחשבון במועד הפקדת השיק.


המשיב מדגיש כי לאחר סירוב שיק זה מסיבת א.כ.מ. הגיע מניין השקים החוזרים לחמישה ולכן נשלחה התראה בגין חמישה שיקים חוזרים בהתאם להוראות שיקים חוזרים ללא כיסוי.


ביחס לשיק מס' 6: שיק מס' 0067 בסך 12,500 ₪. טוען המערער כי השק הופקד בטעות על ידי מחזיק השיק. טרם הצגת השיק לפירעון הוחלף השיק בשיק מחשבון אחר ומשכך לא היה אמור להימשך מחשבון המערער.


ביחס לשיק מס' 6: שיק מס' 0067 בסך 12,500 ₪. לטענת המשיב מדובר בשיק אשר הוצג לפירעון בחשבון המערער עת לא עמדה בחשבון יתרה מספקת לכיסויו ומכאן הוחזר מסיבת א.כ.מ. כדין ואין נפקא מינה אם השיק הוצג בטעות או שלא.


ביחס לשיקים מס' 7-10: 4 שיקים : מס' 0002-0005 בסך 9000 ₪ כל אחד מהם.


השקים נמשכו מחשבונו ללא אישורו על ידי "חברת מבנה דרום". השקים ניתנו כשקים לביטחון בלבד מ"חברת הרי מרום", היא חברה בבעלות משפחתו של המערער. סוכם בין הצדדים כי השקים ניתנו לביטחון בלבד אך השקים הופקדו.


ביחס לשיקים מס' 7-10: 4 שיקים : מס' 0002-0005 בסך 9000 ₪ כל אחד מהם. לטענת המשיב מדובר בשיקים אשר הוצגו לפירעון בחשבון המערער עת לא עמדה בחשבון יתרה מספקת לכיסויו ומכאן הוחזר מסיבת א.כ.מ. השיקים הוצגו בתאריך 2.11.2017 - כחודשיים לאחר שהומצאה למערער התראה בגין חמישה שיקים חוזרים ולאחר פגישת המערער עם המשיב בה הובהר כי שיקים שיופקדו ללא כיסוי יוחזרו אף אם לאחר מכן יופקדו כספים לכיסויים וזאת נוכח ההתנהלות הפסולה בחשבונו.


המשיב מדגיש כי שיקים אלו לא נמשכו עבור המערער או פעילות עסקית שלו, אלא עבור אחרים ועסקיהם שאינם בשליטת המערער ולכן, מצפה המשיב כי לאחר ההתראה שנשלחה אליו, וכמו כן, ההתראה אשר קיבל, ינקוט המערער במשנה זהירות בכל הנוגע למשיכת שיקים מחשבונו.


שיק מס' 11: המערער מצביע על כך שזה סורב לאחר צו המניעה וטוען, בדומה לשקים 7-10, כי גם זה הופקד חרף הבטחה מפורשת של המחזיק, שקיבל אותו לביטחון בלבד.


לטענת המשיב , אין משמעות לכך שהשיק סורב לאחר צו המניעה שכן, צו המניעה ניתן כנגד הגבלת החשבון ואין תכלית הצו להכשיר פירעון שקים ללא כיסוי. המשיב הוסיף כי משיכת השיקים בחשבון נעשתה במסגרת פעילות עסקית של אחר ומכאן שהשיק לא נמסר על ידי המערער לאוחז ואין כל אפשרות בידי המערער לפרט את נסיבות מסירת השיק ואת התנאים לפירעונו.


שיק מס' 12: לטענת המערער בעת סירוב השיק הייתה יתרה מספקת לפירעונו, אלא שהמשיב ביטל את מסגרת האשראי של המערער ללא ידיעתו. לטענתו, כאשר הבין כי מסגרת האשראי בחשבונו בטלה, מיהר לבצע הפקדת מזומן בחשבון לצורך כיסוי שיק זה אך חרף ההפקדה, בחר המשיב לסרב שיק זה.


לטענת המשיב ביום 31.12.17 הסתיימה מסגרת האשראי של המערער ואופסה, באופן שמיום זה אסור היה על המערער להעמיד את חשבונו ביתרת חובה בסכום האמור. לטענתו, המערער ידע כי עליו לחדש את מסגרת האשראי, שכן המשיב שלח לו מבעוד מועד הודעה על סיום תוקפה של המסגרת. בעקבות הפקדת המזומנים אשר ביצע המערער לחשבונו (האחת בסך 3500 ₪ ואחת נוספת בסך 1000 ₪) עמדה בחשבון המערער יתרת זכות בסך 579.15 ₪, אולם עקב ביטול מסגרת האשראי, הרי שלא הייתה מסגרת אשראי ולאחר הפקדת השיק, חשבון המערער היה ביתרת חובה ולפיכך הוחזר השיק מסיבת א.כ.מ.


שיק מס' 13 : טוען המערער כי השיק הופקד ביום 15.02.2018, כאשר בחשבון המערער הייתה יתרת זכות בסך 4118.96 ₪, אולם המשיב סרב את השיק מסיבה טכנית (חוסר זהות לדוגמת חתימה). לטענתו, המשיב לא טרח ליצור עמו קשר וביום 19.02.2018 שוב הופקד השיק וגם הפעם סרב המשיב לשיק מסיבה טכנית. בנקודה זאת החליט המערער לדבריו למשוך את הכסף מחשבונו ולהביא אותו לאוחז השיק, אלא שלפני שהספיק ליצור קשר עם אוחז השיק, הפקיד אותו אוחז השיק בפעם השלישית. אז כבר לא עמדה יתרת זכות בחשבון וביום 22.2.18 השיק סורב א.כ.מ, ללא אזכור כי חתימת המערער על השיק אינה זהה.


המשיב טוען כי טענת המערער בדבר החזרת השיק מסיבה טכנית אינה רלוונטית לערעור, שכן החזרת השיק מבחינה טכנית אינה מכלילה את השיק במניין שקים חוזרים מסיבת א.כ.מ. ביתרת הזכות שבחשבון לא היה די לכיסוי השיק ולפיכך הוחזר השיק מסיבת א.כ.מ.


6. ביום 7.2.19 התקיים דיון במעמד הצדדים, נשמעו בו עדויות המערער והמצהירה מטעם המשיב והצדדים סכמו טענותיהם.


 


המסגרת הנורמטיבית:


7. סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע כדלקמן:


10". (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:


(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;


...