חיוב או העברה שלא אישרתם בחשבון העסק דורשים שני מהלכים במקביל: עצירת הפעילות החשודה ובירור מי נתן את הוראת התשלום. כדי לבחון את האחריות ואת דרישת ההשבה, צריך להפריד בין שימוש של מתחזה באמצעי התשלום, פעולה של עובד בעל הרשאה ועסקה שהעסק עצמו אישר בעקבות מצג שווא.
מה עושים מיד כשמגלים פעולה חשודה
- מודיעים לנותן שירותי התשלום: פונים לבנק או לחברת התשלום דרך ערוץ רשמי ומדווחים על הפעולות המסוימות שלא אושרו. שומרים תאריך, שעה, מספר פנייה ואישור קבלת ההודעה. אם מדווחים בטלפון, מבקשים אישור בכתב ושולחים גם הודעה מתועדת בערוץ מאובטח.
- מבקשים לעצור את המשך השימוש: חסימת אמצעי התשלום או הקפאתו, טיפול בגישה הדיגיטלית וביטול הרשאות חשודות, לפי סוג האירוע. אם העברה כבר יצאה, מבקשים לבדוק מיד אפשרות לעצירתה או להשבתה מול הבנק המקבל.
- מאבטחים בלי למחוק ראיות: מחליפים סיסמאות ממכשיר נקי, בודקים מכשירים מורשים והרשאות עובדים ושומרים את ההודעות החשודות לפני מחיקתן. לא שולחים קוד אימות או סיסמה למי שפונה מיוזמתו בטענה שהוא נציג הבנק.
חשבון עסקי אינו מוציא את העסק אוטומטית מהחוק
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, מסדיר בין היתר אחריות לשימוש לרעה באמצעי תשלום. סעיף 51 קובע ככלל שאין להתנות על הוראותיו אלא לטובת הלקוח. לגבי לקוח העומד בהגדרת "עסק" שבסעיף 51(ב), המבוססת על מחזור המכירות השנתי, מתאפשרת התניה חוזית רחבה יותר, למעט ההוראות שהסעיף מחריג במפורש. לכן משווים את מחזור המכירות לסף החל מכוח הסעיף ובודקים את חוזה שירותי התשלום בפועל, ולא מסתפקים בכותרת "חשבון עסקי".
מתי חל הסדר האחריות לשימוש לרעה
כאשר חל פרק השימוש לרעה בחוק, סעיף 24 מבחין בין פעולה שנעשתה לפני מסירת ההודעה לבין פעולה שנעשתה אחריה. ככלל, המשלם אינו אחראי לשימוש לרעה לאחר ההודעה. לפני ההודעה קיימת הגבלת אחריות המבוססת על הסכום הקבוע בחוק, משך הזמן שעבר מאז שנודע על האירוע וסכום הפעולות בפועל. הודעה בתוך התקופה שקובע החוק משפיעה גם על תקרת האחריות.
להגבלה יש חריגים: העמדת הרכיב החיוני באמצעי התשלום לרשות אדם אחר עשויה לשלול את הגבלת האחריות שלפני ההודעה. עם זאת, החוק מחריג מסירה בנסיבות סבירות לשמירה בלבד, מסירה למוטב לשם מתן הוראת תשלום באמצעותו ומקרה שבו הרכיב נגנב מהאדם האחר או אבד לו. אם נותן השירות לא אפשר למסור הודעה או לבטל את אמצעי התשלום בכל עת באופן סביר, סעיף 24(ה) מסיר את האחריות שלפני ההודעה לפי התנאים שבו. מרמה של המשלם עצמו מפעילה את החריג שבסעיף 26.
מסרתם קוד למתחזה? זה אינו סוף הבירור
יש הבדל בין הרשאה אמיתית לאדם אחר להשתמש באמצעי תשלום לבין קוד שנמסר למי שהתחזה לנציג הבנק. בחוות דעת משרד המשפטים מ-30 בספטמבר 2021, שעליה דיווח גם הפיקוח על הבנקים בסיכום פעילותו לשנת 2021, הוסבר כי מסירת רכיב חיוני למתחזה לנותן שירותי התשלום אינה כשלעצמה שוללת את הסדר האחריות המוגבלת שבסעיף 24. חוות הדעת מתארת הסדר ביטוחי שהחריגים בו מסוימים, ולא שלילה כללית של ההגנה בשל רשלנות הלקוח.
לכן שומרים את תוכן השיחה או ההודעה, את הזהות שהציג הפונה, את נוסח הודעת הקוד ואת הפעולות שבוצעו בעקבותיה. גם שימוש בקוד אימות מחייב בירור של זהות נותן הוראת התשלום ושל ההסכמה לפעולה עצמה. מנגד, כאשר בעל החשבון נתן בעצמו הוראת העברה בעקבות הונאה, נדרשת בחינה נפרדת של ההרשאה ושל העילות הנוגעות להתנהלות הבנק.
השבה וחיוב חוזר הם שני שלבים שונים
לפי סעיף 27, כשמשלם חויב בשל שימוש לרעה, על נותן שירותי התשלום להשיב את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, בניכוי האחריות לפי סעיף 24(ג), בהקדם האפשרי ולא יאוחר משמונה ימי עסקים מיום הודעת המשלם. החוק מאפשר חיוב חוזר כאשר נותן השירות נוכח שהתקיימו נסיבות סעיף 24(ד) או מרמה לפי סעיף 26. עליו למסור הודעה מנומקת בכתב לפחות 15 ימים לפני החיוב ולהמציא לפי דרישה עותקי מסמכים שברשותו הנוגעים לכך. במקרה של מרמת המשלם ניתן למסור את ההודעה במקביל לחיוב.
חיוב מכוח הרשאה לחיוב, הגדלת סכום עסקה ללא הרשאה ופעולה במסמך חסר מוסדרים במסלולים נוספים בחוק, בעלי תנאים ומועדים משלהם. לכן דרישת ההשבה צריכה לזהות את סוג הפעולה ואת ההסדר המתאים, ולא להציג כל מחלוקת עם ספק כשימוש לרעה.
איך בונים פנייה מסודרת לבנק
- טבלת הפעולות שבמחלוקת: תאריך, שעה, סכום, מוטב ומספר אסמכתה.
- מועד גילוי האירוע ומועד ההודעה, בצירוף אישורי הפנייה וההתכתבות.
- פירוט מורשי החתימה, הרשאות העובדים, מגבלות הסכום והאישור הכפול שהוגדרו בחשבון.
- בקשה לשימור תיעוד האימות, הוראות התשלום, פרטי המכשירים וההתראות, ובקשה להחלטה מנומקת ולמסמכים הרלוונטיים ככל שהם ניתנים למסירה.
מניסיוננו, כדאי להפריד בפנייה בין העובדות הידועות, המסמכים החסרים והסעד המבוקש. RNC Group מלווה עסקים בבירור מחלוקות מול בנקים, בבחינת החוזה וההרשאות ובהכנת דרישות השבה והליכים משפטיים המתאימים לנסיבות.
נתקלתם בחיוב שלא אישרתם בחשבון העסק? אפשר לשלוח לנו הודעה בוואטסאפ או לכתוב אל [email protected].
קראו גם: מדריך להגשת תביעות נגד בנקים לעסקים וגם הבנק הגיש תביעה והטיל עיקולים: מדריך חרום לעסק.
המאמר נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הדין ויישומו תלויים בנסיבות ובתחום השיפוט ועשויים להשתנות. אנו שואפים למידע מדויק ועדכני, אך איננו מתחייבים לשלמותו או לעדכניותו. המאמר עשוי לכלול השמטות או טעויות. קריאת המאמר אינה יוצרת יחסי עורך דין-לקוח עם RNC Group. לפני קבלת החלטה או נקיטת פעולה יש להיוועץ בעורך דין מוסמך בתחום השיפוט הרלוונטי.