שיקים ללא כיסוי? המדריך המלא להתמודדות משפטית עם חשבון מוגבל וביטול ההגבלה
הרגע שבו מתקבל מכתב רשמי מהבנק המבשר על הגבלת חשבון הוא רגע מטלטל המעורר תחושות של חוסר אונים, לחץ וחשש אמיתי מהעתיד הכלכלי. עבור כל בעל עסק או אדם פרטי, קבלת הודעה כזו בעקבות חזרתם של שיקים ללא כיסוי מהווה משבר מיידי.
מעבר לזעזוע הראשוני, צ'קים חוזרים והגבלת חשבון הם סממן לבעיה רחבה יותר, בעלת השלכות מרחיקות לכת על היציבות הפיננסית, דירוג האשראי והמוניטין האישי והעסקי.
חשוב להבין כי תופעת השיקים החוזרים מטופלת בישראל בראש ובראשונה באמצעות הליך מנהלי המוסדר על ידי הבנקים תחת פיקוחו של בנק ישראל, ולא כעבירה פלילית באופן אוטומטי. מסגרת זו, על אף חומרתה, פותחת פתח לפתרונות משפטיים מוגדרים. אין מדובר בסוף פסוק, וודאי שלא בגזירת גורל.
מאמר זה יתווה עבורכם, צעד אחר צעד, את המפה המשפטית המלאה ליציאה מהמשבר. נציג את האסטרטגיות, הכלים והאפשרויות החוקיות הקיימות לא רק כדי לשרוד את תקופת ההגבלה, אלא כדי להיאבק בה, לבטל אותה לחלוטין ולהשיב את השליטה הפיננסית לידיכם.
המסגרת החוקית – הבנת חוק שיקים ללא כיסוי , התשמ"א-1981
כדי להתמודד נכון עם הגבלת חשבון, חיוני להבין את הבסיס החוקי שמכוחו היא מוטלת. חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, נועד לבצר את אמינותו של השיק כאמצעי תשלום במשק הישראלי, והוא קובע כללים ברורים להגדרת חשבון כלקוח מוגבל.
מתי חשבון מוגדר כ"מוגבל"? התנאים והמנגנון
הגבלת חשבון אינה מתרחשת באופן שרירותי. היא תוצאה של עמידה בשני תנאים מצטברים וברורים, המוגדרים בחוק:
- כלל "עשרת השיקים": התנאי המרכזי הוא סירובם של 10 שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, וזאת במהלך תקופה של 12 חודשים.4 חשוב להדגיש כי הספירה מתייחסת אך ורק לשיקים שסורבו מסיבת "אין כיסוי מספיק" (אכ"מ). שיקים שחזרו מסיבות טכניות אחרות, כגון חתימה לא תקינה, תאריך שגוי, או פגם בצורת השיק, אינם נכללים במניין זה.
- כלל "15 הימים": זהו תנאי קריטי נוסף, המשמש כמעין "תקופת חסד" חקיקתית. החוק קובע כי בין מועד הסירוב של השיק הראשון במניין לבין מועד הסירוב של השיק האחרון (העשירי או יותר), חייבים לחלוף לפחות 15 ימים. הרציונל מאחורי כלל זה הוא להבחין בין משבר תזרימי נקודתי וחריף, שבו מספר שיקים עלולים לחזור בפרק זמן קצר מאוד, לבין התנהלות פיננסית בעייתית ומתמשכת. כלל זה מכיר בכך שאירוע חד-פעמי, כמו עיכוב בלתי צפוי בתשלום מלקוח גדול, אינו צריך להוביל אוטומטית לסנקציה חמורה של הגבלת חשבון.
- חובת ההתראה של הבנק: החוק מטיל על הבנק חובה לשלוח לבעל החשבון התראה בכתב לאחר סירוב השיק החמישי בחשבון. התראה זו נועדה להדליק נורה אדומה ולהתריע בפני הלקוח כי הוא נמצא במסלול מסוכן לקראת הגבלה. אף שאי-קבלת ההתראה אינה מהווה, כשלעצמה, עילה אוטומטית לביטול ההגבלה, היעדר משלוח התראה מצד הבנק עשוי להצביע על התנהלות לקויה שלו ולשמש כטיעון תומך במסגרת ערעור משפטי.
"לקוח מוגבל" מול "לקוח מוגבל חמור" – הבדלים קריטיים והשלכות מעשיות
החוק מבחין בין שתי רמות חומרה של הגבלה, שלכל אחת מהן השלכות שונות ודרמטיות על ההתנהלות הכלכלית.
- לקוח מוגבל (הגבלה רגילה): זהו המצב הבסיסי, המתרחש כאשר חשבון בנק עומד בתנאים שפורטו לעיל (10 שיקים ב-12 חודשים, עם פער של 15 יום).
- לקוח מוגבל חמור (הגבלה בנסיבות מחמירות): לקוח יוגדר כ"מוגבל חמור" באחד משני מקרים: אם חשבון נוסף שבבעלותו הוגבל במהלך תקופת ההגבלה הראשונה, או אם חשבונו הוגבל פעם נוספת בתוך שלוש שנים מתום תקופת ההגבלה הקודמת.
ההבדלים בין שני המצבים הם קריטיים ומשפיעים על היקף הפגיעה. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים:
|
מאפיין |
לקוח מוגבל (הגבלה רגילה) |
לקוח מוגבל חמור |
|
הטריגר |
10+ שיקים חוזרים בחשבון אחד ב-12 חודשים |
חשבון נוסף שהוגבל, או הגבלה חוזרת תוך 3 שנים |
|
תקופת ההגבלה |
שנה אחת |
שנתיים |
|
היקף ההגבלה |
על החשבון הספציפי שהוגבל |
על כל חשבונות הלקוח, כולל חשבונות משותפים וכאלה שבהם הוא מיופה כוח |
|
איסור משיכת שיקים |
מהחשבון המוגבל בלבד |
מכל חשבון בנק בישראל |
|
פתיחת חשבון חדש |
אפשרי לפתוח חשבון עו"ש רגיל (ללא פנקסי שיקים) |
איסור לפתוח חשבון שיקים חדש |
מעבר להגבלה – הנזקים הכלכליים והתדמיתיים של צ'קים חוזרים
הגבלת חשבון אינה מסתכמת באי-נוחות טכנית; היא יוצרת "אפקט דומינו" בעל השלכות הרסניות, המחייבות פעולה מהירה ונחרצת.
- פגיעה בדירוג האשראי: עם כניסת ההגבלה לתוקף, פרטי החשבון והלקוח נרשמים במאגרי המידע של בנק ישראל, הזמינים לכלל המערכת הבנקאית. רישום זה פוגע באופן אנוש בדירוג האשראי של הפרט או העסק, ומקשה עד מאוד על קבלת הלוואות, משכנתאות, או כל סוג של מימון עתידי.
- שיתוק עסקי: עבור עסק, חוסר היכולת להשתמש בשיקים מהווה מכה קשה. התשלום לספקים, שירותים ונותני אשראי נפגע, מה שעלול להוביל לעצירת אספקה, ביטול הסכמים והקפאת קווי אשראי על ידי הבנק. הפגיעה בתזרים המזומנים היא מיידית וחמורה.
- נזק תדמיתי: מעבר לנזק הכלכלי הישיר, קיימת פגיעה עמוקה במוניטין. ספקים, לקוחות ושותפים עסקיים עלולים לאבד את אמונם בכם, מה שעלול להוביל לבידוד עסקי ובמקרים קיצוניים אף לקריסת העסק כולו.
- הסיכון מהוצאה לפועל: חשוב לזכור כי במקביל להליך ההגבלה מול הבנק, כל שיק שחזר מהווה "שטר" חוב לכל דבר ועניין. הנושה (מי שהשיק ניתן לו) רשאי להגישו לביצוע מיידי בלשכת ההוצאה לפועל, בדומה לפסק דין. כך נפתחת חזית משפטית נוספת ומסוכנת של
גביית צ'קים חוזרים, הכוללת עיקולים, הגבלות נוספות וריביות פיגורים.
סעיף 10 לחוק – שער הכניסה לבית המשפט
סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי הוא הסעיף המרכזי המאפשר ללקוח שחשבונו הוגבל לערער על ההחלטה בפני בית משפט השלום. זהו הכלי המשפטי העיקרי למאבק בהגבלה.
- המועד הקריטי: החוק קובע חלון זמן קצר ונוקשה להגשת הערעור: 20 יום בלבד מיום המצאת (קבלת) הודעת ההגבלה מהבנק. איחור בהגשה עלול להוביל לדחיית הערעור על הסף. טעות נפוצה והרת אסון היא פנייה עצמאית לבנק בניסיון לשכנע את הפקידים לבטל את ההגבלה. מהלך זה כמעט תמיד נידון לכישלון, "מבזבז" זמן יקר, ועלול לחסום את האפשרות להגיש ערעור במועד.1
- מטרת הערעור: המטרה בהליך זה אינה להצדיק את כלל ההתנהלות הפיננסית, אלא להשיג יעד כירורגי ומדויק: גריעת שיק אחד או יותר ממניין השיקים שסורבו. אם, לדוגמה, חזרו 10 שיקים, הצלחה בגריעת שיק בודד מהרשימה מורידה את המניין לתשעה – מתחת לרף הקבוע בחוק – ומביאה לביטול ההגבלה כולה, כאילו לא הייתה מעולם. גישה אסטרטגית זו הופכת את המאבק לממוקד ובר-השגה.
החשיבות האסטרטגית של צו מניעה זמני
הפעולה הדחופה והחשובה ביותר עם הגשת הערעור היא הגשת בקשה למתן צו מניעה זמני. צו זה, הניתן על ידי בית המשפט, מורה לבנק "להקפיא" את כניסת ההגבלה לתוקף ואת פרסומה במאגרים הציבוריים של בנק ישראל, וזאת עד להכרעה הסופית בערעור.
השגת צו מניעה זמני היא קריטית, מכיוון שהיא מונעת את אפקט הדומינו של הנזק התדמיתי והכלכלי. היא מאפשרת לבעל החשבון להמשיך ולמשוך שיקים, לשמור על שגרת פעילות עסקית תקינה ו"לקנות זמן" יקר לניהול מושכל של הליך הערעור, מבלי שהחרב מתהפכת מעל ראשו. משרד עורכי דין מנוסה ערוך להגיש בקשה כזו בתוך שעות ספורות או יום עסקים אחד, ולהעניק ללקוח שקט נפשי מיידי.
בניית תיק מנצח: העילות המרכזיות לגריעת שיקים
הצלחת הערעור תלויה ביכולת לבסס עילה משפטית מוצקה לגריעת שיק אחד או יותר מהרשימה. סעיף 10 לחוק מפרט מספר עילות, אך חשוב לדעת כי הפסיקה הרחיבה אותן ובתי המשפט פתוחים גם לשיקולי צדק במקרים חריגים.
פיצוח סעיף 10 – העילות החוקיות והפסיקתיות לביטול ההגבלה
עילה 1: טעות של הבנק (סעיף 10(א)(1))
זו העילה הברורה ביותר. אם ניתן להוכיח שהבנק הוא זה שטעה בסירוב לפרוע את השיק, בית המשפט יורה על גריעתו. טעות כזו יכולה לנבוע ממגוון סיבות:
- חישוב שגוי של היתרה בחשבון.
- סירוב שיק למרות קיומה של יתרה מספקת במסגרת האשראי המאושרת.
- טעות טכנית בתהליך סליקת השיק.
- אי-התחשבות בהפקדה שבוצעה בסניף אך טרם נקלטה במחשב.
עילה 2: יסוד סביר להניח שהשיק יכובד (סעיף 10א3)
זוהי העילה הנפוצה, המורכבת והגמישה ביותר, והיא נכנסת לתוך מערכת היחסים וההבנות שבין הלקוח לבנק. היא אינה מסתמכת רק על מספרים יבשים, אלא על נרטיב משכנע המראה שללקוח הייתה סיבה טובה להאמין שהבנק יכבד את השיק.
- הסתמכות על נוהג קבוע: במקרים רבים, בנקים נוהגים לכבד באופן שיטתי שיקים של לקוחות טובים גם כשהם גורמים לחריגה קלה ממסגרת האשראי. אם הבנק שינה את מדיניותו בפתאומיות, ללא התראה סבירה והוגנת, ניתן לטעון כי הלקוח הסתמך על נוהג זה ופעל בתום לב.
- הסתמכות על הבטחה של פקיד: אם פקיד בנק הבטיח, בעל פה או בכתב, שהפקדה צפויה להיכנס לחשבון ותכסה את השיק, או שהמסגרת תוגדל זמנית, זוהי עילה חזקה לגריעת השיק.
- הפקדה עתידית ודאית: כאשר היה צפי ודאי וסביר לכניסת כספים לחשבון (למשל, מועד קבוע של קבלת משכורת, תשלום ודאי מלקוח גדול) שהתעכבה מסיבה טכנית שאינה תלויה בלקוח.
עילה 3: סירוב עקב עיקול (סעיף 10א2)
כאשר שיק מסורב בשל עיקול שהוטל על החשבון, ניתן לבקש את גריעתו אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, השיק נמשך (נרשם ונמסר) לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול. שנית, לא ניתן היה לפרוע את השיק במשך 60 הימים שלאחר קבלת הודעת העיקול בבנק.
עילה 4: נסיבות מיוחדות וכוח עליון (סעיפים 10א4 ו-10א5)
החוק מכיר בכך שאירועים חריגים, שאינם בשליטת הלקוח, עלולים להוביל למשבר. עילות אלו כוללות:
- פעולת איבה או מצב חירום לאומי: החוק והפסיקה מתחשבים במצבים כמו מלחמה (למשל, "חרבות ברזל"), מבצע צבאי, או משבר לאומי (כמו מגפת הקורונה). בתקופות אלו ניתנו הקלות ספציפיות וגמישות רבה יותר בבחינת סיבת חזרתם של שיקים.
- אירוע אישי חריג ובלתי צפוי: גיוס פתאומי לשירות מילואים, מחלה קשה של בעל החשבון או בן משפחה מדרגה ראשונה, תאונה, או פיטורין פתאומיים – כל אלו יכולים להוות בסיס לטענה כי נבצר מהלקוח לטפל בענייניו הפיננסיים.
עילה 5: מחדלים של צד שלישי (עילה פסיקתית)
בתי המשפט הכירו גם במצבים שבהם הטעות אינה של הלקוח או של הבנק, אלא של גורם שלישי, בעיקר המוטב (מקבל השיק). דוגמאות לכך כוללות:
- המוטב הפקיד את השיק לפני המועד הנקוב בו.
- התמורה עבור השיק לא סופקה (טענת "כישלון תמורה").
- רשות ציבורית (כמו רשות המסים) התחייבה לא להפקיד סדרת שיקים עקב הסדר חדש, אך הפקידה אותם בטעות.
להלן צ'ק-ליסט שיסייע לכם להתכונן להגשת הערעור:
|
קטגוריה |
מסמכים ומידע נדרשים |
|
מסמכי יסוד |
הודעת ההגבלה המקורית מהבנק (כולל רשימת השיקים), צילום תעודת זהות. |
|
התנהלות החשבון |
דפי חשבון מ-12 החודשים האחרונים, אישורים על מסגרות אשראי קיימות ומאושרות. |
|
הוכחת טענות |
תכתובות דוא"ל/וואטסאפ עם פקידי הבנק, הקלטות שיחות (בכפוף לחוקיותן), סיכומי פגישות. |
|
נסיבות מיוחדות |
אישורי מחלה מרופא, אישור שירות מילואים (צו 8), מכתב פיטורין, מסמכים המעידים על מצב חירום. |
|
קשר עם המוטב |
הסכם עם המוטב, הוכחות לתשלום בדרך אחרת (העברה בנקאית), תכתובת המעידה על כישלון תמורה. |
החזית השנייה – התמודדות עם הליכי גבייה בהוצאה לפועל
חשוב להבין כי הלקוח שחשבונו הוגבל נלחם לעיתים קרובות בשתי חזיתות במקביל. החזית הראשונה היא מול הבנק, במטרה לבטל את ההגבלה המנהלית. החזית השנייה היא מול הנושים – האנשים או החברות שמחזיקים בשיקים שחזרו.
מה קורה כשהנושה פונה להוצאה לפועל?
כאמור, כל שיק שחזר הוא שטר חוב שניתן להגיש לביצוע מיידי בלשכת ההוצאה לפועל. עם פתיחת התיק, נשלחת לחייב "אזהרה", המודיעה לו שעליו לשלם את החוב בתוך 30 יום, ואם לא יעשה כן, ניתן יהיה לנקוט נגדו הליכי גבייה כגון עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורת, עיקול רכב ואף הגבלות על רישיון הנהיגה והיציאה מהארץ.
הכלי שלכם – התנגדות לביצוע שטר
בדיוק כפי שהחוק מאפשר לערער על הגבלת החשבון, הוא מאפשר לחייב להתגונן מפני גביית החוב בהוצאה לפועל. הכלי המרכזי לכך הוא הגשת "התנגדות לביצוע שטר". יש להגיש את ההתנגדות בתוך 30 יום מקבלת האזהרה. הגשת ההתנגדות במועד מעכבת אוטומטית את כל הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל, ומעבירה את הדיון לבית המשפט, שם היא תידון כתביעה אזרחית רגילה.
טענות ההגנה בהתנגדות שונות מהעילות לגריעת שיקים, ומתמקדות ביחסים החוזיים שבין החייב לנושה. טענות נפוצות כוללות:
- "פרעתי": טענה לפיה החוב נשוא השיק כבר שולם במלואו, במזומן או בהעברה בנקאית.
- "כישלון תמורה": טענה לפיה לא התקבלה כלל הסחורה או השירות שעבורם ניתן השיק, או שהתקבלה תמורה פגומה באופן מהותי.
- זיוף או גניבה: טענה כי החתימה על השיק זויפה, או שהשיק עצמו נגנב ונעשה בו שימוש ללא הרשאה.
- קיזוז: טענה לפיה הנושה חייב לחייב כסף מעסקה אחרת, וניתן לקזז את החובות זה מזה.
ניהול שתי החזיתות הללו – מול הבנק ומול הנושים – דורש אסטרטגיה משפטית אחודה ומתואמת, שכן הצלחה בחזית אחת אינה מבטיחה הצלחה באחרת.
תפקידו של עורך דין לצ'קים חוזרים – מדוע אסור לפעול לבד?
ההתמודדות עם חשבון מוגבל והליכי הוצאה לפועל היא מורכבת, טכנית ורגישה לזמנים. ניסיון לפעול באופן עצמאי הוא כמעט תמיד מתכון לכישלון ולנזק בלתי הפיך.
- מלכודת הפנייה לבנק: הפנייה הראשונית והאינסטינקטיבית לבנק היא טעות קריטית. פקידי הבנק אינם מוסמכים לבטל הגבלה שהוכרזה, וכל שיחה עמם עלולה להיות מתועדת ולשמש נגדכם בהמשך. פנייה כזו מבזבזת את חלון 20 הימים היקר, שבסופו תמצאו את עצמכם עם הגבלה פעילה וללא יכולת לערער.
- הערך המוסף של עורך דין מומחה:
- מהירות ותגובה מיידית: עורך דין לצ'קים חוזרים מבין את דחיפות המצב. הוא יפעל להגשת הערעור והבקשה לצו מניעה בתוך שעות ספורות, כדי לעצור את הנזק לפני שהוא מתחיל.
- אסטרטגיה משפטית: המומחה ינתח את נסיבות המקרה, יזהה את עילת הערעור החזקה ביותר, יבנה נרטיב משפטי משכנע, ויאסוף את הראיות הנדרשות לתמיכה בו.
- ניהול ההליך הכפול: עורך דין מנוסה ינהל עבורכם את שתי החזיתות – הערעור על ההגבלה מול הבנק וההתנגדות לביצוע שטר מול הנושים – באופן מתואם ויעיל.
- הצלחות מוכחות: ניסיון מעשי והיכרות עם הפסיקה ועם התנהלות בתי המשפט הם המפתח להצלחה. משרד כמו RNC, בעל רקורד של מאות הצלחות בביטול הגבלות, לרבות השגת צווים חסויים לאיסור פרסום במקרים רגישים, מביא לשולחן יתרון מכריע.
הצעד הראשון לחשבון נקי
התמודדות עם חשבון מוגבל היא מסע מורכב, אך ברור. יש לזכור שלוש נקודות מפתח: ראשית, הזמן הוא גורם קריטי – יש לפעול בתוך חלון הזמן של 20 יום. שנית, יש פתרון משפטי – החוק מספק כלים ברורים לערער על ההגבלה ולבטלה. שלישית, חובה להיעזר במומחה – ניהול ההליך דורש מיומנות, ניסיון וידע משפטי מעמיק שאין להם תחליף.
חשבונכם הוגבל? הנזק הכלכלי והתדמיתי רק יחמיר עם הזמן. אל תחכו שהמצב יסתבך. צרו קשר עם משרד RNC עוד היום לייעוץ דחוף. צוות המומחים שלנו ערוך לפעול באופן מיידי להשגת צו מניעה שיעצור את ההגבלה, ולבנות עבורכם את האסטרטגיה המנצחת להשבת השליטה הפיננסית המלאה לידיכם.
לייעוץ וטיפול משפטי דחוף, צרו קשר בטלפון 03-678-8888 או בדוא"ל Tomer@rnc.co.il ונשמח לעמוד לשירותכם.
דוגמאות להצלחות שלנו בביטול הגבלות חשבון
- עש"א 4762-09-19 ד"ר א.ר. נ' לאומי (פס"ד 11/11/19) – כב' השופטת אלט-פינצ'וק (ת"א) מקבלת הערעור בנוגע לשיק.
- עש"א 53121-07-19 א.ל.א. נ' בנה"פ (פס"ד 22/8/19) – כב' השופטת כרמית בן אליעזר (ראשל"צ) מקבלת הערעור בנוגע ל-24 שיקים.
- עש"א 40221-06-19 ד"ר א.ר. נ' לאומי (פס"ד 11/8/19) – כב' השופטת אלט-פינצ'וק (ת"א) מקבלת הערעור בנוגע ל-3 שיקים.
- עש"א 9886-06-19 י.ק. בע"מ נ' מזרחי (פס"ד 6/8/19) – כב' השופט יניב הלר (ב"ש) מקבל הערעור בנוגע ל-5 שיקים.
- עש"א 50329-06-19 י.א. בע"נ נ' לאומי (פס"ד 6/8/19) – כב' השופטת אלט-פינצ'וק (ת"א) מקבלת הערעור ומסירה 4 שיקים.
- עש"א 72413-02-19 ח. ב. ה. נ' לאומי (פס"ד 14/7/19) – כב' השופט מרדכי בורשטיין (י-ם) מקבל הערעור ומסיר 4 שיקים.
- עש"א 14529-02-19 א.מ. בע"מ נ' לאומי (פס"ד 14/6/19) – כב' השופט אהוד שוורץ (ת"א) מקבל הערעור ומסיר 3 שיקים.
- עש"א 67564-01-19 ב.ע. נ' לאומי (פס"ד 14/6/19) – כב' השופטת הדסה אסיף (חדרה) מקבלת הערעור ומסירה 2 שיקים
- עש"א 47808-02-19 ר. פ. נ' לאומי (פס"ד 15/5/19) – כב' השופט אהוד שוורץ (ת"א) מקבל את הערעור ומסיר 2 שיקים.
- עש"א 46421-02-19 מ.ב. נ' דיסקונט (פס"ד 17/4/19) – כב' השופטת אלט-פינצ'וק (ת"א) מקבלת הערעור ומסירה שיק.
- עש"א 61418-11-18 ג.י. נ' דיסקונט (פס"ד 3/4/19) – כב' השופט מ. פירר (ראשל"צ) מקבל הערעור ומסיר 8 שיקים.
- עש"א 8728-11-18 ב.א.ל.א. נ' בנה"פ (פס"ד 2/4/19) – כב' השופטת מ. קסלסי (י-ם) מקבלת את הערעור ומסירה 2 שיקים.
- עש"א 34004-01-19 י. ז. א. נ' בנה"פ (פס"ד 28/2/19) – כב' השופט י. שקד מקבל את הערעור ומסיר 4 שיקים.
- עש"א 25144-08-18 ש. א. נ' לאומי (פס"ד 21/2/19) – כב' השופטת ק. מילר (י-ם) מקבלת הערעור ומסירה 10 שיקים.
- עש"א 17991-12-18 ש. י. נ' מזרחי (פס"ד 11/2/19) – כב' השופט א. נבו (כ"ס) מקבל את הערעור ומסיר שיק ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 30212-07-18 י. ס. נ' בנה"פ (פס"ד 4/2/19) – כב' השופטת ד. פינשטיין (בית-שמש) מקבלת הערעור ומסירה שיק ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 28624-12-18 ר. ב. נ' בנה"פ (פס"ד 30/1/19) – כב' השופט א. גורדון (י-ם) מקבל את הערעור – מסיר 2 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 33721-11-18 ל. ל. נ' דיסקונט (פס"ד 22/1/19) – כב' השופט א. שוורץ (ת"א) מקבל את הערעור – מסיר 2 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 37524-11-18 א. ס. נ' בנה"פ (פס"ד 8/1/19) – כב' השופטת י. מישורי (עפ') מקבלת ערעור – מסירה 4 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 12841-10-18 ד. ח. נ' לאומי (פס"ד 3/1/19) – כב' השופטת ט. פרס (אש') מקבלת את הערעור – מסירה 2 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 20278-09-18 א. ט. נ' לאומי (פס"ד 2/1/19) – כב' השופטת ע. קויפמן (ב"ש) מקבלת הערעור – מסירה 5 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 70832-10-18 יב.ד. נ' אגוד (פס"ד 18/12/18) – כב' השופט א. שוורץ (ת"א) מקבל את הערעור – מסיר 6 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 68002-10-18 י.ב.ד. נ' לאומי (פס"ד 9/12/18) – כב' השופט א. שוורץ (ת"א) מקבל את הערעור – מסיר 5 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 26868-08-18 י.ב.ד. נ' לאומי (פס"ד 9/12/18) – כב' השופט י. שקד (הר') מקבל את הערעור – מסיר 7 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 19019-08-18 י.ב.ד. נ' לאומי (פס"ד 10/10/18) – כב' השופט י. שקד (הר') מקבל את הערעור – מסיר 9 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 8634-05-18 א. ק. נ' מזרחי (פס"ד 5/7/18) – כב' השופט א. ברגנר (פ"ת)מקבל את הערעור – מסיר 4 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 9093-04-18 ל.נ. נ' דיסקונט (פס"ד 25/5/18) – כב' שו' א. אייכנשטיין-שמלה מקבלת הערעור-מסירה 10 שיקים ממניין השיקים המסורבים.
- עש"א 24662-03-18 א. ל. נ' דיסקונט פס"ד 14/5/18) – כב' השופטת ל. הר-ציון (נת') מקבלת הערעור-מסירה 3 שיקים ממניין השיקים המסורבים.